מח

וְזֶה שֶׁסִּפֵּר יוֹסֵף חֲלוֹמוֹ (בְּרֵאשִׁית לז, ז): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים וְכוּ', וְהִנֵּה תְּסֻבֶּנָּה אֲלֻמּוֹתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי - כִּי הָאָבוֹת עָסְקוּ לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם־הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת (סֵפֶר הַלִּקּוּטִים לֶךְ־לְךָ יא), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשְׁכוּ פְּגַם הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים כַּנַּ"ל (בְּאוֹת לה), וְעַל־כֵּן עֵשָׂו, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁפָּגַם מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי חָלַק עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ שֶׁהוּא הֶחָכָם הָאֱמֶת, עַל־כֵּן פָּגַם מְאֹד בָּאֲכִילָה, וְאָמַר (בְּרֵאשִׁית כה, ל): "הַלְעִיטֵנִי נָא" וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילָה, בְּחִינַת פְּגַם הָעֲשָׁנִים סְרוּחִים, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ"ל. וְיוֹסֵף שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה וְיַעֲקֹב מָסַר לוֹ כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁקִּבֵּל מִשֵּׁם וְעֵבֶר (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פד, ח), שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הֶרְאוּ לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁזָּכָה לְתִקּוּן הַמַּאֲכָלִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וַתִּשְׁתַּחֲוֶן לַאֲלֻמָּתִי - כִּי הָאֲלֻמּוֹת הֵם עִקַּר הַמַּאֲכָלִים שֶׁעִקָּרָם הוּא הַלֶּחֶם. וְעַל־כֵּן יוֹסֵף שֶׁזָּכָה לַעֲסֹק בְּתִקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־כֵּן אֲלֻמָּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֶּחֶם - עִקַּר הַמַּאֲכָלִים - קָמָה וְגַם נִצָּבָה וְכוּ'. כִּי נִצּוֹל מִפְּגַם "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" וְכוּ', רַק זָכָה שֶׁאֲלֻמָּתוֹ קָמָה וְגַם נִצָּבָה בְּתָקְפָּהּ, בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֲשָׁנִים הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים הַנַּ"ל.