מט

וְזֶה בְּחִינַת הַחֲלוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי - זֶה בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר (עַיֵּן פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר ח), שֶׁהִשִּׂיג עַל־יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר סוֹד הָעִבּוּר הוּא בְּעִנְיַן תַּהֲלוּכוֹת הַגַּלְגַּלִּים, שֶׁהֵם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. עַל־כֵּן סִפֵּר לָהֶם כָּל זֶה, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל חָכְמַת אָבִיו שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְסוֹד הָעִבּוּר כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. אֲבָל הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ, וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וּבֵין הַכְּשֵׁרִים קְצָת, וְהָעִקָּר מֵחֲמַת שֶׁהַכֹּל רוֹצִים שֶׁיָּבִינוּ מִיָּד כָּל דַּרְכֵי הַצַּדִּיק וְהַשָּׂגוֹתָיו, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִים וּמְבִינִים מַה שֶּׁהִשִּׂיג הַצַּדִּיק, אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף, הָיוּ בְּוַדַּאי כֻּלָּם כְּרוּכִים אַחֲרָיו וְהָיוּ מִתְקָרְבִים אֵלָיו בְּכָל נַפְשָׁם וּמְאֹדָם, אַךְ הַצַּדִּיק מִתְנַהֵג בְּחָכְמָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, וּמַעֲלִים עַצְמוֹ וּמַסְתִּיר עַצְמוֹ מֵהָעוֹלָם רַק מְגַלֶּה לָהֶם מְעַט מִזְּעֵיר, בְּאֹפֶן שֶׁיֵּדְעוּ וְיָבִינוּ שֶׁהַסּוֹד אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם עַל עִנְיַן סוֹד הָעִבּוּר שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה חָכְמָה שֶׁיְּכוֹלִין לְגַלּוֹת לָהֶם מַה שֶּׁמְּגַלִּין, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה הַסּוֹד נִשְׁאָר אֶצְלוֹ וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (דְּבָרִים ד, ו): "כִּי הוּא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים" דַּיְקָא וְכוּ' (וְעַיֵּן שַׁבָּת עה.), רַק עַל־יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין לָהֶם יָבִינוּ שֶׁהַסּוֹד אֶצְלוֹ.

וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם בְּחִירָה. כִּי בְּוַדַּאי אִם יִרְצוּ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ - יְכוֹלִין לְהָבִין מֵרָחוֹק, עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁכְּבָר גִּלָּה לָהֶם שֶׁבְּוַדַּאי יוֹדֵעַ עוֹד מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּאֹפֶן שֶׁיְּתַקְּנֵם לָנֶצַח, אַךְ "לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה" וְכוּ' (מִשְׁלֵי יח, ב), וְכֵן מִתְנַהֵג הַצַּדִּיק בְּכָל הַשָּׂגוֹתָיו, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת מִתְקָרְבִים הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת. אֲבָל יֵשׁ שֶׁמַּרְבִּים לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת עָלָיו, כִּי רוֹצִים לְהָבִין הַכֹּל, וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים מִתְגָּרֶה בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר וּמַכְנִיס בְּלִבָּם קֻשְׁיוֹת עָלָיו. כִּי בְּהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים מִתְגָּרֶה בְּיוֹתֵר (סֻכָּה נב.), שֶׁיַּחְלְקוּ עָלָיו מֵחֲמַת שֶׁעֲלֵיהֶם מִסְתַּכְּלִים הַרְבֵּה מִיִּשְׂרָאֵל, וּבֶאֱמֶת יֵשׁ בָּזֶה נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי טו, לא): "אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים" וְכוּ' (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן ה' לִקּוּטֵי חֵלֶק א', וּמוּבָא לְעֵיל בְּאוֹת לד).

וְזֶה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף, שֶׁהוּא גִּלָּה לָהֶם חֲלוֹמוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ מֵרָחוֹק עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ, וְהֵם הוֹסִיפוּ שְׂנוֹא אוֹתוֹ עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְכוּ', וְכֵן מִתְנַהֵג עַכְשָׁו וְכַנַּ"ל. אֲבָל "עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד" (תְּהִלִּים לג, יא), כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה סִבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם וְכוּ', עַד שֶׁשָּׁבוּ בִּתְשׁוּבָה הַשְּׁבָטִים עַל מְכִירָתוֹ, וְאָמְרוּ (בְּרֵאשִׁית מב, כא): "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ" וְכוּ', וּבָאוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ אֵלָיו וְאָמְרוּ אֵלָיו (שָׁם נ, יז): "שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹקֵי אָבִיךָ", שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּתַן לָנוּ מֹשֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנִּסְתַּבֵּב הַכֹּל עַל־יְדֵי מְכִירַת יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי", שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה סֵפֶר וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי כָּל סֵפֶר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַסְּפָרִים נִתְּנָה עַל־יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הַשְּׁבָטִים עִם יוֹסֵף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית לז, יד): "וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן" - מֵעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן וְכוּ' (סוֹטָה יא.). כִּי בְּוַדַּאי הוּא עֵצָה עֲמֻקָּה מְאֹד, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְיָצְאוּ מִשָּׁם בִּזְכוּת יוֹסֵף, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְּנָה הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּלַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת "וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי" וְכוּ', כַּנַּ"ל.