עִנְיַן חֲנֻכָּה - עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל 'אַחֲוֵי לָן מְנָא דְּלָא שַׁוְיָא לְחַבָּלָא' (בְּסִימָן כ"ה).
שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת כֻּלָּם, וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל, עַיֵּן שָׁם. וְאַחַר־כָּךְ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה כְּשֶׁחוֹזֵר לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אֲזַי מִתְפַּשֵּׁט שֵׁנִית כֹּחַ הַמְדַמֶּה וְכָל הַבִּלְבּוּלִים, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַכְנִיעָם, וְהַהַכְנָעָה הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת גְּדוּלוֹת הַבּוֹרֵא, דְּהַיְנוּ צְדָקָה, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ כַּוָּנַת 'הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ' (דִּבְרֵי־הַיָּמִים־א טז, ח), שֶׁהוּא כְּדֵי לַעֲלוֹת מֵעֲשִׂיָּה לִיצִירָה, עַל־כֵּן מַזְכִּירִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא כְּדֵי לְהַכְנִיעָן; עַיֵּן שָׁם.