וְזֶה בְּחִינַת פַּךְ שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן־גָּדוֹל (שַׁבָּת כא:): שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשָׂה הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, כִּי הַיְּוָנִים טִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים, בְּחִינַת "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ", הַיְנוּ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי שֶׁטִּמְּאוּ כָּל הַמֹּחִין, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל קְדֻשָּׁה, כִּי הַדִּבּוּר כְּפִי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ב, ו): "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", וְהָיָה הַנֵּס עַל־יְדֵי הַשֶּׁמֶן שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן־גָּדוֹל - זֶה בְּחִינַת חוֹתַם אֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא בְּחִינַת חוֹתָם, בְּחִינַת (שַׁבָּת נה.): 'חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת'.
כִּי הַכֹּהֵן־גָּדוֹל הָיָה נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים לְכַפֵּר שָׁם עַל עֲווֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - לְטַהֲרָם וּלְהוֹצִיאָם מִכָּל הָעֲווֹנוֹת עַל־יְדֵי הַקְּטֹרֶת שֶׁהִנִּיחַ עַל הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, כִּי הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁשָּׁם הָיָה עוֹמֵד הָאָרוֹן עִם לוּחוֹת הָאֶבֶן, זֶה בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, כִּי הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה מִמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְעִקַּר יְסוֹד הָעוֹלָם הוּא אֱמֶת, כִּי עַל אֱמֶת עוֹמֵד הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת א, יח). כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם הָעוֹלָם, 'וְחוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת', וְעַל־כֵּן נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁהוּא יְסוֹד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר יְסוֹד וְקִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן שָׁם הָיָה עוֹמֵד הָאָרוֹן שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים בּוֹ הַלּוּחוֹת, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקַּר הָאֱמֶת בְּחִינַת (מַלְאָכִי ב, ו): "תּוֹרַת אֱמֶת". וְעַל־כֵּן נִקְרָא אֶבֶן־שְׁתִיָּה, בְּחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא עִקַּר הָאֱמֶת הַמֵּאִיר בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב כַּנַּ"ל, כִּי הַלּוּחוֹת הָיוּ שֶׁל אֶבֶן טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה לב, ב): 'שֶׁל סְנַפִּירִינִין הָיָה' וְכוּ', וְעַל־כֵּן שָׁם בִּמְקוֹם הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה, כִּי זֶה שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן שָׁם הָיָה הַכֹּהֵן־גָּדוֹל יָכוֹל לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת לְהוֹצִיאָם מֵהַחֹשֶׁךְ עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים וְהִתְקָרֵב עַצְמוֹ לְעֶצֶם נְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר הַמֵּאִיר לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ שֶׁל הָעֲווֹנוֹת שֶׁהוּא אוֹר הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת, כִּי מַעֲלִין כָּל הַקְּדֻשָּׁה וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִן הַסִּטְרָא־אַחֲרָא עַל־יְדֵי הַפְּתָחִים שֶׁנִּתְגַּלִּין עַל־יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, שֶׁאֲזַי כָּל הַנִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים רוֹאִין אֶת הַפְּתָחִים וְיוֹצְאִין מֵהַחֹשֶׁךְ לָאוֹר, וְאָז נִתְבַּטֵּל הַסִּטְרָא־אַחֲרָא וְנִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת.