עִנְיַן מַצָּה
עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא רְפוּאָה לְכָל הַחוֹלָאוֹת. (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן כד) כִּי כָּל הַחוֹלַאַת בָּאִין מִן קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה, כִּי עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין (תִּקּוּנֵי זֹהַר קה.) מְקַבְּלִין חִיּוּת מִן עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, עַיֵּן שָׁם.
גַּם כָּתַב (שָׁם סִימָן כג) עַל פָּסוּק (יְשַׁעְיָה לה, י): "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה", שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁמַּכְרִיחִין וְתוֹפְסִין גַּם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁגַּם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בְּעַצְמוֹ יִתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה, כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ אֲזַי הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה עוֹמֵד מִן הַצַּד, כִּי בִּשְׁעַת שִׂמְחָה בְּוַדַּאי אֵין לוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה, אֲבָל שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה לַחֲטֹף דַּיְקָא אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁגַּם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה יִהְיֶה שָׂמֵחַ לַהֲפֹךְ כָּל הַיְגוֹנוֹת וְהָאֲנָחוֹת לְשִׂמְחָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה מֶרְכָּבָה לַקְּדֻשָּׁה; עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.