ג

וְזֶה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה הָאוֹתוֹת שֶׁמָּסַר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ בּוֹ. כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ צִוָּה לוֹ לְהַרְאוֹת לְיִשְׂרָאֵל הָעֹנֶשׁ וְהַפְּגָם הַנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּיוֹתֵר, כִּי הָאוֹת הָרִאשׁוֹן הוּא - שֶׁנִּצְטָרְעָה יָדוֹ (שָׁם פָּסוּק ו) - זֶהוּ בְּחִינַת הַמַּכּוֹת הַמֻּפְלָאוֹת הַבָּאִים עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת (דְּבָרִים כח, סא): "מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה" [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל (בְּאוֹת א)]. וְעַל־כֵּן הָיָה הָאוֹת שֶׁל מַכַּת הַצָּרַעַת בְּיָדוֹ דַּיְקָא, כִּי הַיָּדַיִם דַּיְקָא נִפְגָּמִים עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, [כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם רַבֵּנוּ זַ"ל, עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ה:): 'הַב לִי יָדְךָ' וְכוּ'].