ב

נִמְצָא, שֶׁעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה הָיָה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם - כְּדֵי לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְגַלּוֹת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים (דְּבָרִים ד, לה), שֶׁזֶּה זוֹכִין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת שְׁלִיחוּת מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב תֵּכֶף לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ (שְׁמוֹת ד, א): "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'" וְכוּ'. כִּי מֹשֶׁה שָׁאַל זֹאת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ יְכוֹלִים לְהַכְנִיס אֱמוּנַת חֲכָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי רָאָה תֵּכֶף, שֶׁהָעִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה שֶׁיַּאֲמִינוּ בּוֹ וִיקַיְּמוּ דְּבָרָיו וְיֵלְכוּ אַחַר עֲצָתוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרֶה אוֹתָם, עַל־כֵּן שָׁאַל תֵּכֶף לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֵיךְ יַכְנִיס בָּהֶם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי חָשַׁב שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי" וְכוּ', כַּנַּ"ל.