וְזֶה בְּחִינַת מַצָּה שֶׁהִיא אֲכִילָה קְדוֹשָׁה מְאֹד, בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת (קִדּוּשִׁין לח.): 'עֻגָּה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן', וְהַמָּן הוּא בְּחִינַת מַה, בְּחִינַת (שְׁמוֹת טז, טו): "כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא", דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן. וְעַל־כֵּן הָיָה יוֹרֵד "דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ" (שְׁמוֹת טז, ד), בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמה, טו): "וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ", כִּי בְּכָל הַשָּׁנָה שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, אָז יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי אֲכִילַת חָמֵץ, כִּי כְּבָר נִתְתַּקֵּן מְחִצַּת הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתִיקָה, שֶׁזֶּה זוֹכִין רַק בִּשְׁעַת קְרִיעַת־יַם־סוּף, בְּחִינַת (שְׁמוֹת יד, יד): "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן".
אֲבָל עַתָּה עֲדַיִן לֹא נִמְשָׁךְ בִּשְׁלֵמוּת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, רַק הַהֶאָרָה בָּאָה מִלְּמַעְלָה - מֹחִין גְּדוֹלִים הַרְבֵּה מְאֹד בְּחִפָּזוֹן בְּרֶגַע אֶחָד, [כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, חַג הַמַּצּוֹת פֶּרֶק א)] וַעֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן מְחִצּוֹת הַמֹּחִין, וְאִם הָיוּ אוֹכְלִין חָמֵץ חַס וְשָׁלוֹם - הָיוּ יְכוֹלִים לְהַחְמִיץ הַמֹּחַ עַד שֶׁיִּכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֲרָם, כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל־כֵּן עַתָּה עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵחָמֵץ בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁנִּתָּן מַיִם בָּעִסָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ מְאֹד - צְרִיכִין לֶאֱפוֹת הָעִסָּה מִיַּד בְּחִפָּזוֹן וְהָאֲפִיָּה עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת צִמְצוּם, לְצַמְצֵם הַמֹּחִין תֵּכֶף, שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ כְּלָל לַחֲקֹר בַּמֶּה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, רַק לַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו - לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ שֶׁהִגְבִּיהָנוּ וְרוֹמְמָנוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגוֹתֵינוּ, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קיג, ז): "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת וְכוּ' לְהוֹשִׁיבִי" וְכוּ'. וְזֶהוּ "לֶחֶם עֹנִי" (דְּבָרִים טז, ג) - 'שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה', שֶׁהוּא הַלֵּל גָּמוּר וְסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן עַתָּה - לְהִנָּצֵל מִלִּכְנֹס בַּחֲקִירוֹת, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֵטְא אָדָם־הָרִאשׁוֹן בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע - 'דְּאִסְתַּכַּל בַּמֶּה דְּלָא הַוְיָא לֵהּ רְשׁוּ' (שֶׁהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁלֹּא הָיְתָה לוֹ רְשׁוּת) - שֶׁאָנוּ צְרִיכִין עַתָּה לְתַקֵּן זֹאת בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפֶסַח, כַּיָּדוּעַ.
וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם, שֶׁכָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וַאֲפִלּוּ אִם מֻנָּח בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּח - צְרִיכִין לְהָאִיר עָלָיו הַדַּעַת וּלְהוֹדִיעוֹ, כִּי עֲדַיִן ה' עִמּוֹ, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה כו, יט): "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, אֲבָל תֵּכֶף יִכָּנְסוּ בּוֹ קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה עַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְעַל הַצַּדִּיקִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר לָצֵאת מֵחָמֵץ לְמַצָּה - שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ מֹחוֹ כְּלָל, רַק יִשְׁתַּדֵּל לְהַבִּיט עַל ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמּוֹ, וְיַעֲנֶה לַה' דְּבָרִים הַרְבֵּה - לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו. וְזֶה בְּחִינַת "לֶחֶם עֹנִי" שֶׁמַּזְכִּיר אֶת הָעֹנִי וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (דְּבָרִים טז, ג), אוֹ שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה, אוֹ "לֶחֶם עֹנִי" - 'מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל עָנִי בִּפְרוּסָה' וְכוּ' (פְּסָחִים קטז:), וְהַכֹּל אֶחָד.