ל

לֹא תִגְנֹב - כְּנֶגֶד לֹא תִשָּׂא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְכִילְתָּא שָׁם), כִּי לֹא תִשָּׂא הוּא בְּחִינַת יִרְאָה - לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר לֹא תִגְנֹב, כִּי הַגּוֹנֵב מְסַלֵּק יִרְאָתוֹ מֵעַל פָּנָיו, כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רוֹאֵהוּ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא קַמָּא עט:): 'עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֶה' וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁפּוֹגֵם בְּיִרְאָה, כִּי כָּל הָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם בִּגְנֵבָה וּבְסֵתֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה כח, טו): "וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ" וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמַּזְכִּיר יִרְאַת הָעֹנֶשׁ (בִּזְכַרְיָה ה, ג), שֶׁהוּא עִקַּר הַיִּרְאָה, מַזְכִּיר שָׁם מֵעִנְיַן חֹמֶר אִסּוּר שְׁבוּעָה וּגְנֵבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: "זֹאת הָאָלָה הַיּוֹצֵאת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, כִּי כָל הַגֹּנֵב מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה וְכָל הַנִּשְׁבָּע מִזֶּה וְכוּ' הוֹצֵאתִיהָ" וְכוּ'. כִּי גְּנֵבָה וּשְׁבוּעָה הֵם בְּחִינָה אַחַת, בְּחִינַת פְּגַם הַיִּרְאָה שֶׁמְּסַלֵּק יִרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵעַל פָּנָיו כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֵהוּ, שֶׁזֶהוּ בְּחִינַת פְּגַם כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כַּנַּ"ל.