עַל־פִּי הַמַּאֲמָר "תִּקְעוּ בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר" לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן ה, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר.
וְעַיֵּן מַה שֶּׁמּוּבָא בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁלְּאַחַר הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְאִיתָא שָׁם, שֶׁלְּפִי הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הָאֶתְרוֹג נָאֶה, הַיְנוּ כְּפִי הַבְּכִיָּה שֶׁמַּרְבִּין לִבְכּוֹת בְּיָמִים נוֹרָאִים - כֵּן זוֹכִין לְאֶתְרוֹג נָאֶה, כִּי אָמְרֵי אֱינָשֵׁי שֶׁכָּל נַעַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב). וּבְיָמִים נוֹרָאִים יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת נַעַר, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן יא, כו:) "וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה" מִיָּד "וַתַּחְמֹל עָלָיו", עַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה שֶׁל יָמִים נוֹרָאִים, כָּל מַה שֶּׁמַּרְבִּין לִבְכּוֹת יוֹתֵר - נִכְנָסִין יוֹתֵר בִּבְחִינָה זוֹ, בִּבְחִינַת "נַעַר בֹּכֶה", וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְאֶתְרוֹג נָאֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת (שִׁיר־הַשִּׁירִים ד, ז): "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
כִּי זֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם וְכוּ', כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא מֵהַמֹּחַ, וְהַמֹּחַ שׁוֹאֵב מִמֹּחַ שֶׁבַּעֲצָמוֹת שֶׁהוּא נִשְׁקֶה עַל־יְדֵי לַחוּת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף וְכוּ', וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא נַעַר וְאֵין שִׂכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְנִשְׁאָר מֹחוֹ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת וְכוּ', וְעַל־כֵּן בַּת זוּגוֹ שֶׁנִּלְקְחָה מִן הָעֲצָמוֹת וְכוּ', עַל־כֵּן הִיא נָאָה, כִּי נִמְשַׁךְ אֵלֶיהָ רִבּוּי הַמֹּחַ שֶׁבְּעַצְמוֹתָיו, כִּי מִשָּׁם נִלְקְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב, כא): "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו" וְכוּ' כִּי עִקַּר הַיֹּפִי הִיא מֵהַמֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ח, א): "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּבִקְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּמְשָׁכִין שָׁרְשֵׁי הַדַּעַת אֶל הָאֶתְרוֹג, וְעַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת סוֹד אֶתְרוֹג וְלוּלָב, עַיֵּן שָׁם: