א

כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא מַתַּן תּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ - שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין לְהָרַע שֶׁל הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת, דְּהַיְנוּ תַּאֲוַת נִאוּף וְזוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית. כִּי עִקַּר מַתַּן תּוֹרָה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יט, ד): "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא" וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בָּזֶה (סימן כט), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יט, ה): "וְעַתָּה וְכוּ', וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי" וְכוּ'. כִּי עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה. וְעַל־כֵּן נֵעוֹרִים כָּל הַלַּיְלָה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת הַשֵּׁנָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם (לִקּוּטֵי־תּוֹרָה וָאֶתְחַנַּן), שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּשַׁבְּרִין וּמַכְנִיעִין הָרַע שֶׁבַּתַּרְגּוּם, וּמַעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, בַּמַּאֲמָר "תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק," סִימָן יט).