הקדמה

אמר המחבר ראה ראיתי מרחוק כמציץ מן החרכים קצת גודל העמקות הנפלא שיש בדברי רבינו הקדוש בעל לקוטי מוהר"ן זצ"ל גם לפי פשוטן של דברים וכמבואר מזה קצת במקום אחר מה שהזהיר הוא בעצמו ז"ל לעיין ולדקדק מאוד בדבריו כי יש בהן עמקות נפלא:

והנה אנשי רבינו ז"ל בעצמן שזכו לשמוע דברי אלקים חיים מפיו הקדוש בעצמו, ונתקיים בהם מקרא שכתוב (ישעיה ל) והיו עיניך רואות את מוריך, ועל ידי זה זכו ממילא לקבל חידוש וחידוד המוחין בכל פעם, ועל דרך שאמרו רבותינו ז"ל (עירובין י"ג) האי דמחדדנא טפי מחבראי משום זיתיה לר"מ וכו' וכמבואר גם בדבריו ז"ל בכמה מקומות בפרט שגם בעצמן רובם ככולם היו אנשים גדולים ומופלגים מאד בחכמות התורה שבנגלה ושבנסתר וכמפורסם דבר זה בעולם, על כן לא נמצא אחד מהם שישתדל בזה לבאר קצת דבריו ז"ל, כי ידעו בנפשם אשר לבאר מאמר אחד ממאמריו ז"ל ביאור שלם ומספיק, לא יכילם גם המון יריעות ולא יספיק הזמן לזה כלל, כי מאד עמקו מחשבותיו ז"ל עמוק עמוק מי ימצאנו וביאור כל מאמר בשלימות ועד היכן הדברים מגיעים וכל רמיזותיו וסודותיו הקדושים הכלולים בכל מאמר ומאמר, דבר זה נפלא ונשגב מאד ולא יכילם כל רעיון:

ולפי פשוטן של דברים על דרך (שבת ס"ג) אין מקרא יוצא מידי פשוטו דבר זה היה פשוט בעיניהם קצת, עד שלרוחב לבם וגודל השגת דעתם לא עלה על דעתם כלל ההכרח לזה, כי נדמה להם לדבר פשוט ואולי חששו גם כן שלא יטעו המון עם בפרט הקטני דעת ויאמרו, מאחר שתלמידיו ז"ל בעצמן ששמעו המאמרים האלו מפיו הקדוש ביארו דבריו על אופן זה, ממילא בודאי אין שום כוונה אחרת עוד בדבריו ז"ל לבד מהמבואר וזה בודאי דבר זר ומופלג מאד בתכלית הזרות אשר אין להעלותו על הדעת כלל, כי (תהלים כ"ב) מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, ומי יפתח פיו וימלא לבו לומר שזכה לעמוד על תוכן כוונתו ז"ל אפילו רק בדיבור אחד מדבריו ז"ל אפילו רק משיחות חולין שלו, ומכל שכן מהתגלות חידושי תורתו הקדושה שהמשיכם בדרך נפלא ונורא מאוד, וכמבואר קצת מזה במקום אחר ועל כן מחמת עניינים כאלו וכיוצא בהם נמנעו אנשיו ז"ל מלעשות איזה ביאור לדבריו ז"ל והגם שהרבה מהם היו עוסקין לחדש חידושי תורה על פי ההקדמות הנוראות שבמאמריו ז"ל, אבל הכל היה בדרך דרוש וחידוש הנוגע לעבודת ה' אשר זה עיקר תכלית כוונת רבינו זצ"ל וכמבואר במקום אחר ואפילו מורינו הר"ר נתן ז"ל שעסק בזה הרבה כל ימיו לחדש בתורתו, והפליא לעשות בזה מאד כמפורסם מחיבוריו הקדושים ז"ל בלקוטי הלכות, ובאמת נמצא בתוכם במקומות הרבה גם איזה ביאור קצת לדבריו ז"ל, אבל אין זאת תוכן כוונת חיבוריו ז"ל וכמבואר למעיין בהן:

והנה בעוונותינו הרבים נתמעטו הלבבות בדורות הללו ביותר מגודל הצרות והתלאות והרפתקאות דעדו עלן אך על כל אלה (תהלים צב) ואתם מרום לעולם ה' ולעולם ידו יתברך על העליונה, כי גם עתה נמצא רבים מישראל השותים בצמא את מי הבארות הקדושים הנובעים ממקור מים חיים ונוזלים מן לבנון וכו' אך מעומק המושג ומקוצר המשיג ומרוב טרדת הלבבות, על כן שמעתי דבת רבים האומרים שזו היא אצלם המניעה הגדולה מכולם ללמוד ולהגות בדבריו ז"ל מחמת עומק המושג, כי נדמה להם שקשה לעמוד אפילו על פשוטן של דברים והרבה טענות היה לי עמהם בזה עד שהודו לדברי, כי הסברא הזאת הוא רק מפיתוי היצר כי כבר אמרו רבותינו ז"ל (מגילה ו:) יגעתי ולא מצאתי אל תאמין גם בכלל לימוד תורתינו הקדושה, בפרט בענין החידושי תורה של רבינו אור האורות זצ"ל, אשר המשיכם וגילה אותם באופן כזה אשר הם כוללים באמת מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כי אפילו החכם הגדול שבגדולי ישראל לא יוכל להתפאר בזה שזכה לעמוד על תוכן כוונת דבריו ז"ל בתכלית השלימות וכן להיפך, שאפילו הקטן שבקטנים אם הוא רק איזה בר אוריין ויש לו איזה ידיעה קצת בלימוד התורה הקדושה באיזה מדרגה שהוא, יוכל לשאוב מים בששון ממעייני הישועה ולרוות צמאונו ולהחיות את נפשו בהם ולא עוד, אלא אף גם יכול להחיות גם נפשות אחרים רבים וגדולים ממנו כאשר ראינו בחוש פעמים הרבה אין מספר אך אף על פי כן אמרתי למלאות קצת שאלתם ולהפיק רצונם בזה וחברתי הקונטרס הקצר הזה לבאר בו קצת מקומות הצריכים ביאור בדבריו ז"ל וכל זה רק לפי עומק פשוטן של דברים בתכלית הפשיטות הגמור כי בודאי אני יודע ומאמין כי הרבה הרבה תעלומות חכמה וסודות נשגבים נוראים יש בכל דיבור ודיבור מדבריו ז"ל, בפרט מה שהיו צריכין להרחיב הביאור ביותר בכל ענין וענין להלכה למעשה לעבודת ה' אך אמרתי וכי משום דלא מצינא למעבד כולה מצוה וכו' גם במקומות הרבה ציינתי קצת ממאמרי רבותינו ז"ל בזוהר הקדוש ובשאר מקומות הנצרכין להבין על ידי זה ביותר קצת כוונת דבריו ז"ל גם בדרך אגב צרפתי לזה באיזה מקומות איזה מאמרי רז"ל בש"ס ומדרשים, אשר על פי הקדמותיו ז"ל הדברים מבוארים כמין חומר ואותיות בולטות ומצטרפות ונקראות מאליהם, כאשר יודה לזה המעיין בעין האמת גם באיזה מקומות הראיתי לדעת איך שמאמריו אלו הקדושים רומזים על כל סדר ההנהגה של כל הענין שלו גם לאחר הסתלקותו, באופן שמתנהג מאז ועד הנה זה קרוב לשבעים שנה אחר הסתלקותו ז"ל, וגודל נפלאות התיקונים שנעשין על ידי זה ויתר הדברים וכל התועליות שבחיבור הקונטרס הזה יבואר להמעיין בו בפנים וקראתי שם זה הקונטרס פרפראות לחכמה, כי הוא רק כמו פרפראות בעלמא לחכמות תורתו הקדושה של רבינו אור האורות זצ"ל אשר הוא נחל נובע מקור חכמה, וכמבואר במקום אחר מענין זה:

שייך להקדמה של ספר ליקוטי מוהר"ן הקדוש הקשר והחיבור של התורות שלו הוא כעין בנין ואריגה ממש, שבתחלה הוא מחבר ומקשר אלו שני הדברים יחד, ואחר כך הוא מחבר ומקשר דבר שלישי להשני בכמה קשרים חזקים, וכן משלישי לרביעי וכן להלן וכו' אך על פי רוב חוזר בכל פעם לחזור ולקשר אלו הארבעה דברים יחד, כי בתחילה אין הקשר שלהם יחד רק מזה לזה, דהיינו מהראשון לשני, ומהשני לשלישי, ומשלישי לרביעי, אבל עדיין אין קשר להרביעי בהראשון אבל אחר כך מביא פסוק או מאמר רז"ל או שאר ראיה אחרת שעל ידי זה מקשרם יחד, עד שמחובר בקשר הדק היטב כל אלו הד' דברים יחד, ואחר כך חוזר ומקשר עוד כמה דברים זה לזה, ויחד כולם הוא מקשר להחיבור והקשר הראשון ובתחלה אין קשר לשני החבילות הקדושות האלו, כי אם על ידי איזה קשר שיש בין דבר אחד מהחבילה השניה לדבר אחד מהחבילה הראשונה, אבל אחר כך הוא חוזר לקשרם בראיות ודרכים נפלאים שממשיך קורות לקשר הבנין משלישי שבראשון לרביעי שבשני, ומשם לשני שבשלישי, ואחר כך מחבילה שניה לשלישית גם כן כך, וכן להלן, ואחר כך מקשרם כולם יחד בדרך נפלא וכל זה הענין שמעתי והבנתי מפיו הקדוש למחרת יום כפור תקע"א שקודם הסתלקותו ועדיין צריכים להרחיב הדיבור בזה, ולהביא לזה דוגמא מכמה תורות ומאמרים שבזה הספר הקדוש, כדי שתבין ענין זה היטב ותבין מעט דרכי הספר הקדוש הזה:

אמר המחבר, מתיבת שייך להקדמה עד כאן העתקתי כל זה מגוף כתיבת יד קודש הרב ר' נתן ז"ל בעצמו והמובן מזה כי רצונו היה להרחיב הדיבור בזה כנ"ל, אך לא אסתייע מלתא גם מובן מזה כי רצונו של רבינו הקדוש ז"ל היה גם כן שהעוסקים בלימוד ספריו הקדושים יגדילו ויעמיקו דעתם להבין היטב נפלאות דרכים הנפלאים שיש בכל מאמר ומאמר, ונפלאות הקשר והחיבור שיש בין כל ענין וענין מהעניינים המבוארים בכל מאמר ומאמר, לכן אמרתי למלאות קצת רצונם הקדוש ולבאר קצת בזה ונתחיל לדוגמא ממאמר הראשון אשרי תמימי דרך שהוא מאמר קצר, ומודיע שם בראשונה בכלל כי על ידי התורה נתקבלים כל התפילות והבקשות ונתעלה החן והחשיבות של ישראל ואחר כך כשמתחיל לבאר הענין בפרטיות, מבאר שם שצריכין לקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר שזה בחינת שמש בחינת חית אך אי אפשר לזכות לזה כי אם על ידי בחינת מלכות שהוא בחינת נון ומקשר הענין במאמר הכתוב (תהלים ע"ב) לפני שמש ינון שמו אחר כך מבאר שצריכין ליתן כח לבחינת מלכות דקדושה שהוא בחינת היצר טוב להתגבר על מלכות דסטרא אחרא שהוא בחינת היצר הרע, וזה זוכין על ידי עסק התורה בכח נמצא שבכאן מקושר ומחובר ענין עסק התורה לבחינת תיקון כח המלכות דקדושה שהוא בחינת נון אחר כך מבאר שעל ידי בחינה זו נתקשר הנון עם החית ונעשה חן ועל כן נקראת התורה (משלי ה) יעלת חן נמצא שבכאן מקושר כבר ענין מעלת עסק התורה לשני הבחינות הנ"ל היינו הן לבחינת המלכות שהוא בחינת נון, וכן לבחינת אור השכל והחכמה שהוא בחינת חית, שעל שני הבחינות הנ"ל נעשה בחינת חן אחר כך מבאר שעל ידי בחינת החן הנ"ל נעשה בחינת חקיקה ורשימה בלב המתבקש לקבל הבקשה, והחקיקה הנ"ל הוא בחינת תיו, ועל ידי זה נשמעין ונתקבלין כל התפלות והבקשות ומביא על זה הפסוק (קהלת ט) דברי חכמים בנחת נשמעים שבזה מבואר ומקושר כל הנ"ל דברי חכמים דייקא היינו אלו שזוכין לקשר עצמן אל החכמה והשכל וזה בנ'ח'ת', היינו בחינת נו"ן חי"ת תי"ו הנ"ל נשמעים, כי על ידי זה נשמעים דבריו ונתקבל בקשתו אחר כך חוזר לחזק הענין איך שעל ידי השכל זוכין לחן, ועל כן זכה יעקב לחן וכן יוסף ומביא שם פסוק (דברים לג) בכור שורו וכו' אחר כך בביאור מאמר רבה בר בר חנה מבואר שהיצר הרע שהוא היפוך בחינת השכל רוצה להטביע החן והחשיבות גם חוזר ומבאר שם שעיקר הכנעת היצר הרע הוא על ידי עסק התורה ומבאר שם טעם הדבר בביאור נפלא כי בתחלת המאמר הביא על זה רק ראיה מדברי רז"ל ובכאן מבואר טעם הדבר אחר כך בביאור פסוק (תהלים קי"ט) אשרי תמימי, מקשר שם ענין מעלת עסק התורה בכח שזוכין על ידי זה להסתכל על השכל שיש בכל דבר שבזה היה התחלת המאמר כנ"ל ומחמת שאי אפשר להאריך ולסדר בכאן קשר כל מאמר ומאמר בפרטיות, על כן אמרתי לתפוס רק איזה מאמרים ממאמריו ז"ל ולבאר בקצרה בכדי להקל על המעיין ונתפוס לדוגמא מאמר ויהי הם מריקים שקיהם סימן י"ז מבואר שם, שלהכניע ולבטל כסילות השכל הוא על ידי בחינת כתב שנעשה על ידי צדקה, שעל ידה נעשה בחינת אויר הנח והזך כמבואר שם בפנים ואחר כך מביא על זה פסוק זה (ישעיה מב) יכתוב ידו לה' וכו' שבו מבואר איך על ידי בחינת כתב נעשה גרים ובעלי תשובה ואחר כך מביא הפסוק (יחזקאל י"ג) בכתב ישראל לא יכתבו וכו', שבו מבואר שעל ידי הכתב נשלם פגם המזבח נמצא שבכאן דילג הבחינה האמצעית (שהם הגרים שעל ידם נשלם המזבח והם נעשין על ידי בחינת כתב כנ"ל) ומושך קורה מבחינת הכתב לבחינת תיקון המזבח אחר כך מביא פסוק (קהלת א כ"ח) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, שבו מבואר שעל ידי הכתב נשלם השכל ובכאן דילג שני בחינת האמצעיות (שהם הגרים ותיקון המזבח) ומושך קורה מבחינת הכתב לבחינת תיקון השכל אחר כך מביא מאמר (בתפילת עלינו) לתקן עולם במלכות שדי וכו' שבו מבואר שעל ידי גרים ובעלי תשובה נשלם השכל ודילג בכאן הבחינה האמצעית שהוא בחינת תיקון המזבח אחר כך מביא פסוק (איוב כ"ב) והיה שדי בצריך וכו', שבו מבואר שעל ידי צדקה נעשין גרים ובעלי תשובה ודילג הבחינה האמצעית שהם בחינת מה שעל ידי צדקה נעשה האויר הנח והזך שעל ידי זה נעשה הבחינת כתב שעל ידי זה נעשין גרים וכו', והמעיין בפנים יבין ביותר וכמו כן במאמר חותם בתוך חותם סי' כ"ב מבואר שם, שעיקר שלימות האמונה היא על ידי הארה משבעה רועים שהם כלליות הקדושה ואי אפשר לבוא להרועים כי אם על ידי עזות דקדושה ולעזות דקדושה זוכין על ידי שמחה היינו על ידי בחינת העדיים של נעשה ונשמע שהם בחינת תורה ותפלה והעיקר על ידי תפלה שהוא בחינת יראה מאמר השלם וכו' עיי"ש שמבאר כל דבר בטעמו ושורשו ומקשר שם כל הענין הלז היטב היטב ואחר כך חוזר לבאר ולחזק הענין ומביא שם שעל כן נקראת האמונה ירושלים, על שם שעיקר בנינה מבחינת יראה מאמר השלם (ודילג בכאן הבחינה האמצעית היינו מה שעל ידי היראה הנ"ל זוכין לשמחה, ועל ידי זה זוכין לעזות דקדושה, ועל ידי זה זוכין להתקרב אל הרועים דקדושה שעל ידי זה זוכין לאמונה), ומושך קורה מבחינת היראה מאמר השלם אל בחינת האמונה אחר כך מביא הפסוק (תהלים י"ט) עדות ה' נאמנה שעל ידי העדיים הנ"ל זוכין לאמונה ודילג גם כן הבחינה האמצעית הנ"ל אחר כך מביא הפסוק (בראשית מ"ט) משם רועה אבן ישראל ומשך קורה מבחינת האבן שהוא בחינת מאמר השלם אל בחינת התקרבות להרועים דקדושה הנ"ל ודילג גם כן הבחינה האמצעית שביניהם כנ"ל אחר כך מביא מאמר (אבות ה) הוי עז כנמר וכו' יהי רצון שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקינו בתורתך שבזה מבואר שעל ידי בחינת השגת נעשה ונשמע הנ"ל זוכין לעזות דקדושה (ודילג הבחינה האמצעית שהיא השמחה), ועל ידי עזות דקדושה זוכין לבנין ירושלים שהוא בחינת שלימות האמונה (ודילג הבחינה האמצעית שהוא בחינת ההתקרבות אל הרועים דקדושה) וכמו כן במאמר פתח ר"ש סימן סמ"ך מבואר שם, שיש התבוננות כזה שאי אפשר לבוא לזה כי אם על ידי עשירות, ולבוא לעשירות הזאת הוא על ידי אריכות ימים ומבאר שם הענין ואחר כך מביא הפסוק (תהלים קי"ט) מזקנים אתבונן שעל ידי אריכות ימים באים להתבוננות, ודילג הבחינה האמצעית שהוא בחינת העשירות כנ"ל וכן אחר כך מבואר שם שבחינת העשירות הזאת באה על ידי אריכת הנשימה, ומביא אחר כך הפסוק ונשמת שדי תבינם, שעל ידי בחינת הנשימה באים להתבוננות, ודילג גם כן הבחינה האמצעית שהוא העשירות אחר כך חוזר לחזק הענין ולבאר שההתבוננות בעצמו בא גם כן על ידי בחינת הנשימה כמבואר שם אחר כך מבואר שם שהתגלות היראה (שעל ידי זה באין לאריכת ימים בחינת זקן) בא על ידי פקידת עקרות ומביא שם אחר כך הפסוק (בראשית כ"א) כי ילדתי בן לזקוניו, שעל ידי לידת יצחק בחינת פקידת עקרות בא זקנה ואריכת ימים ודילג הבחינה האמצעית שהוא בחינת התגלות היראה שבא על ידי פקידת עקרות, שעל ידי היראה הזאת בא אריכת ימים כנ"ל אחר כך בסוף המאמר חזא לחמרא דקא ילדה רמכי רמכי, שעל ידי התעוררות השינה שבא על ידי הסיפורי מעשיות, על ידי זה נמשך עשירות גדול ודילג כל הבחינה האמצעית, היינו מה שעל ידי זה נעשה בחינת להתיר פה אלמים, שעל ידי זה נמשך בחינת פקידת עקרות, בחינת להתיר פה עקרות שעל ידי זה בא התגלות היראה, שעל ידי זה בא אריכת ימים, שעל ידי זה באים לעשירות הנ"ל וכמו כן בליקוטי תנינא סי' חי"ת במאמר תקעו תוכחה (בראשית מ"ט) וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ וכו', מנוחה זה בחינת נבואה וכו' ואת הארץ היינו ארץ ישראל כי על ידי בחינת נבואה נמשך בחינת חידוש העולם שלעתיד שיהיה בבחינת השגחה ונפלאות בחינת ארץ ישראל ודילג כל הבחינות האמצעיות, היינו מה שעל ידי נבואה נתברר ונתתקן בחינת המדמה, שעל ידי זה נתקן האמונה האמתיית דקדושה להאמין בחידוש העולם, שעל ידי זה יהיה גם כן חידוש העולם שלעתיד בבחינת ארץ ישראל וכן אחר כך בביאור המאמר מדברי רז"ל (ברכות נ"ד:) שמבואר שם משכוה שיניה על בחינת הגרים וכו' משה כמה הוה וכו', היינו שעל ידי זה בא בחינת התפשטות הנבואה, ודילג הבחינות האמצעיות, היינו מה שעל ידי התקרבות הגרים נעשין בחינת רעמים, היינו בחינת התגלות הכבוד שעל ידי זה בא התפשטות הנבואה וכן אחר כך שקל נרגא וכו' שפירש על האמונה בחידוש העולם וכן חידוש העולם שלעתיד שכל זה בא על ידי בחי' נבואה ודילג בחי' האמצעיות, היינו מה שעל ידי הנבואה נתברר המדמה שעל ידי זה נתתקן האמונה בחידוש העולם כנ"ל וכן אחר כך בביאור הפסוק (תהלים פ"א) תקעו זה בחי' התגלות הכבוד וכו' בחודש שופר זה בחי' חידוש העולם ובחי' השיר חדש וכו' ודילג כל הבחינות האמצעיות ותנא והדר מפרש איך נמשך על ידי התגלות הכבוד וכו' בחינת חידוש העולם ובחינת השיר חדש וזה (שם) בכסא ליום חגינו היינו מה שעל ידי התגלות הכבוד בא התפשטות הנבואה שעל ידי זה נתברר המדמה וזוכין לאמונה שזה בחינה בכסא ליום חגינו, ועל ידי זה בא בחינת חידוש העולם ובחינת השיר חדש, וכל זה נמשך על ידי התפלה בבחינת דין בבחינת (שם) חוק לישראל הוא משפט וכו' וכמדומה לי שהשיחה הזאת נאמרה לענין קשר העניינים שבמאמר תקעו תוכחה הנ"ל שנאמר בראש השנה תקע"א ותשלום פירוש הפסוק תקעו וכו' לא נגמר עד למחרת יום הכפורים שאז היה שיחה הנ"ל ועיין ימי מוהרנ"ת מבואר ביותר:

וענין החבילות הקדושות שמקשר דבר בדבר ודבר בדבר וכן להלן, ואחר כך חוזר לקשר כל אלו הדברים בחבילה אחת, ומביא איזה פסוק או מאמר רז"ל שבו מקושרין ונכללין כל אלו הדברים באגודה אחת, ואחר כך הוא חוזר לקשר עוד כמה דברים זה בזה עד שנעשה חבילה שניה ומקשרה לראשונה, וכן עוד להלן, ואחר כך הוא חוזר לקשר כל אלו החבילות יחד זה מובן וידוע ומבואר היטב לכל מעיין בספריו הקדושים ז"ל, כמעט בכל מאמר ומאמר ממאמריו ז"ל, כי כולם הולכים וסובבים על דרך זה אך לא כל החבילות שוות, כי יש חבילה גדולה שכלולה מהרבה ענינים, ויש חבילה בינונית וקטנה ונתפוס לדוגמא קצת כגון מאמר ויהי מקץ זכרון שמבאר תחלה איך שצריכין לשמור את הזכרון הקדוש לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי, אחר כך מבאר איך שבחינה זאת הוא בכלליות ובפרטיות, ואיך שצריכין להעמיק מחשבתו ולהגדיל שכלו ובינתו בזה אחר כך מבאר שהגדלת השכל הנ"ל צריך שיהא במדה ובצמצום אחר כך מבאר שאפילו מי שיודע ומבין בזה, אף על פי כן צריך שיהא לו בחינת הסתפקות להסתפק בכל עניני העולם במיעוטו, אף על פי שיודע ומבין היטב כל הרמזים הקדושים וכל הקדושות המלובשים בהם אחר כך מבאר שגם מזה ההסתפקות גופיה צריך להפריש ממנו לצדקה, ומכל העניינים הנ"ל נעשה חבילה אחת ומרומזת כולה בפסוק (תהלים ק"ד) ה' אלקי גדלת מאד וכו' כמבואר שם אחר כך מבאר עוד שאצל המון עם נעשה כל זה ממילא על ידי שינה וציצית ותפילין ותורה וקריאת שמע ותפלה ומשא ומתן ומבאר כל דבר בפרטיות, הרי לך חבילה שניה אחר כך מבאר שכדי לשמור הזכרון הנ"ל צריך לשמור עצמו מרע עין, ומבאר בזה כמה ענינים נפלאים ומביא עליהם פסוקים וראיות נפלאות גם מאמר רז"ל (נדה כ"ד) תניא אבא שאול אומר וכו' ומבארו בדרך נפלא ונורא כמובן למעיין שם הרי לך חבילה שלישית אחר כך מבאר שאפילו מי שהוא טוב עין צריך לשמור עצמו מכח המדמה, ומבאר בענין זה דברים נפלאים איך שזה המדמה השתדלותו לשרות על פי שוני הלכות ומבאר טעמו של דבר וגם מבאר שם שעל ידי זה בא חסרון פרנסה בחינת שבע שנות הרעב, ומביא על זה פסוקים מפרשת מקץ כמבואר שם והגם כי ענין זה בעצמו הוא חבילה נפלאה ונוראה, אף על פי כן גם החבילה הזאת נכללת ומקושרת בענין זה שהתחיל לבאר כאן איך שצריכין לשמור את עצמו מבחינת המדמה כי על ידי לשון הרע נופלין מבחינת הדעת דקדושה לבחינת כח המדמה שהוא בחינת בהמיות ונופל מאהבת השם יתברך לאהבת הבהמיות ועל ידי זה נפגם הזכרון ונופל לשכחה וכל ענין החבילה הנ"ל הכל קשור ונכלל היטב בפסוק נדמו עמי מבלי דעת וכו' כמבואר שם אחר כך מבאר שלהכניע הכח המדמה הוא על ידי בחינת יד וכו' ומבואר בזה כמה ענינים נפלאים ונוראים ונעשית חבילה נפלאה אחר כך מבאר שכל החבילה הזאת קשורה ומבוארת היטב במאמר הפסוק מי עלה שמים וירד וכו' אחר כך מביא הפסוק ויהי מקץ וכו' ובו כלולים אלו השני חבילות יחד בדרך נפלא וכן אחר כך מביא פסוק (תהלים ע"ז) אזכרה נגינתי וכו' ואי אפשר לבאר כל כך בכתב מפני האריכות וכן אחר כך במאמר אבא שאול סי' נ"ה יש בו כמה וכמה חבילות נפלאות, וכל חבילה כלולה מכמה ענינים, והכל קשור ומחובר ונכלל כאחד יחד בקשר נפלא ונורא וכן אחר כך במאמר וביום הביכורים סי' נ"ו מתחיל לבאר איך שיש לכל אחד מישראל בחינת מלכות ושצריכין ליזהר שלא להשתמש עם המלכות להנאתו ולצרכו רק בשביל השם יתברך בבחינת (עובדיה א) והיתה לה' המלוכה ואז המלכות בבחינת בן חורין ונקראת מרדכי מר דרור וכו' אחר כך מבאר איך שצריכין להמשיך אריכת ימים לתוך המלכות דהיינו שיראה שיוכל להזהיר ולהוכיח אותם האנשים שהם תחת ממשלתו ולזה צריכין דעת ולדעת הזה זוכין על ידי אריכת ימים בעצמו ומבואר שם איך שעיקר אריכת ימים הוא על ידי התורה, ומבאר בזה ענינים נפלאים, והכל הוא קשור ומחובר ונכלל במאמר הכתוב בפרשת המלך (דברים י"ז) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען יאריך ימים על ממלכתו וכו', והחבילה מקושרת ומחוברת היטב לחבילה השניה, שמבאר אחר כך איך שצריכין לגלות הסתרות ולהפכן לדעת, וזה זוכין על ידי שממשיך אריכת ימים לתוך המלכות על ידי עסק התורה כנ"ל, ועל ידי זה בעצמו יוצא חובת התוכחה שמוטל עליו להזהיר ולהוכיח וכל זה קשור ונכלל היטב במאמר הכתוב (אסתר ב) ובכל יום ויום מרדכי מתהלך וכו' כמבואר שם ואחר כך חוזר לבאר עוד כמה ענינים נפלאים ועושה מהם חבילות נפלאות עד שנכנס מזה לענין שבועות ומקוה של שבועות, וענין אכילת מן, ומבאר שם כמה דברים נפלאים ואחר כך נכנס מעניינים הנ"ל לענין בחינת מחלוקת לשם שמים שזה בחינת מצה בחינת עוגה שהוציאו ממצרים וכו' ועל כל ענין וענין ועל כל חבילה וחבילה מביא פסוקים וראיות ויסודות חזקות מאד אחר כך מתחיל לבאר נפלאות בענין איך לבוא למחלוקת לשם שמים, שצריכין לזה לזכך ולטהר את השמים, ומגלה בזה נוראות נפלאות עין לא ראתה וכו' (ישעיה ס"ד) ונעשה מענין זה בעצמו חבילה נפלאה ונוראה מאד והכל קשור ונכלל ומבואר היטב במאמר הכתוב (איוב כ"ו) ברוחו שמים שפרה וכו' בדרך נפלא ונורא מאד כמובן למעיין שם היטב אחר כך מביא פסוק (במדבר כ"ח) וביום הביכורים ובו כלולים ומקושרים כל החבילות הקדושים הנ"ל יחד בקשר אחד הארכתי קצת לבאר לך, כי הן אלה קצות דרכיו בכל מאמר ומאמר ממאמריו הנפלאים והנוראים מאד ומזה תבין קצת לבאר גם כן מה שכתוב בהקדמה הנדפסת לחלק הראשון, שכל תורה ומאמר ממאמריו ז"ל הוא בנין גדול נפלא ונורא וכו' וכלול מכמה וכמה דברים, ובכל פעם נכנסין ויוצאין מפלטין לפלטין ומחדר לחדר ומענין לענין באותו ענין וצריכין לחזור לאחוריו בכל פעם ולהביט מאחריו להבין היטב מתיקות עמקות הדברים אחרית דבר מראשיתו וראשיתו מאחריתו וכו', כי כולו קשור ומחובר כאחד בכלליות נפלא ובדרך נפלא ונורא מאד וכל המעיין בעין האמת בדבריו ז"ל אפילו רק בשכל הפשוט יבין גם כן נפלאות עמקות נעימות דבריו הקדושים כי פלא הוא: