אות כה

וזה בחינת הת וכיבוס הדמים שלא יהיה בהם שום קלקול ועכירות, היינו שלא יהיה לו שום ספק בהרצון, כי לפעמים אף שחכמת הטבע נכנעת (שזה בחינת שהוציאו כל הליחות שבגוף המכה אפילו הליחות הטמונות הפנימיית כנ"ל), אף על פי כן אם אין הרצון חזק ותקיף עדיין בשלימות, אז יכול חס ושלום להתגבר עוד מצח הנחש כנ"ל, שזה בחינת מה שמבואר גם כאן שצריך להדיח ולכבס את הדמים שיהיו זכים ונקיים, כדי שיהיו יכולים לסבב סיבובם כסדר, היינו כנ"ל שיהיו כל מחשבותיו ורצונותיו דבוקים תמיד להשם יתברך ברצון חזק ובאהבה גדולה (שזה גם כן בחינת ואתם כהני ה' תקראו כנ"ל) ולא יתעכבו עוד הפעם במקום המקולקל, היינו שלא יצטרך עוד למלאכה ועסק על ידי שיש לו ספק ברצון כנ"ל ואז כשזוכה להתגלות הרצון נעשה יראה וזוכה לקבל השפעת החסד, ואז אין צריכין לעשות שום מלאכה ועסק ואין להמצח הנחש שום יניקה, ואז נסגר פי המכה ונתרפא בשלימות, שזה בחינת (ויקרא י"ג) והסגיר הכהן את הנגע, שעל ידי הכהן בחינת חסד בחינת (ישעיה ס"א) ואתם כהני ה' תקראו נסגר פי הנגע והמכה לגמרי ונתרפא בשלימות (אמר המחבר בזה מובן גם מה שאמרו רז"ל בזוהר הקדוש בלק ר"י שזרחה צרעת במצחו של גלית, דכתיב (שמואל א י"ז) היום הזה יסגרך ה' בידי וכתיב (ויקרא י"ג) והסגירו הכהן, היינו מאחר שפגם בבחינת מצח הרצון שעל ידי זה זוכין לבחינת ואתם כהני ה' תקראו שזה בחינת רפואת הנגע והצרעת, על כן זרחה צרעת במצחו דייקא ועל כן מצינו להבדיל גם אצל עוזיהו כשרצה לשמש בכהונה נאמר בדברי הימים ב' כ"ו והצרעת זרחה במצחו היינו כנ"ל) וזה שסיים גם בסוף המאמר (ויקרא כ"ג) כל מלאכת עבודה לא תעשו, כי אין צריכין לעשות שום מלאכה ועסק, כי נתקיים העולם בחסדו בחינת ואתם כהני ה' תקראו, כי זה עיקר גמר התיקון כנ"ל: