סימן ע״ח

בענין הנהגת הפשיטות וכו'

זה נאמר בשבת נחמו שנת תק"ע באומן וכבר מבואר הענין קצת בהשיחות (שבסוף ספמ"ע) סימן קנ"ג קנ"ד עיין שם:

שם, כי יש אוצר של מתנת חנם וכו' נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, וזה האוצר הוא בוודאי מבחינה גבוה מאד, מאחר שמשם מקבל אפילו מי שאין לו זכות כלל ואם כן איך אפשר לומר שזה האוצר מוכן רק בשביל הרשעים שאין להם זכות, כי אם כן הרשע מקבל מבחינה גבוהה ממדריגת הצדיק אך האמת כי מזה האוצר בוודאי אינו מקבל רק הצדיק לבד, אך על ידי שהוא מקבל משם על ידי זה יכול להגן בזכותו ולהמשיך חיות גם למי שבאמת אין לו זכות כלל על כן מוכרח הצדיק לירד וליפול לפעמים לתוך פשיטות להיות איש פשוט ממש איזה עת, כי על ידי זה הוא ממשיך חיות לכל הפשוטים אפילו אותם שרחוקים באמת מן התורה, אף על פי כן הוא ממשיך להם חיות מהתורה הנעלמת בתוך העשרה מאמרות וכל מה שהאדם סמוך ביותר אל קדושת התורה ואל הצדיק, הוא מקבל על ידי זה חיות גבוה יותר מבחינת התורה הנעלמת הנ"ל כמבואר בפנים:

שם, וזהו בחינת הדרך של ארץ ישראל וכו' נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, כי באמת ארץ ישראל ניתנה לישראל רק בשביל שקבלו התורה ובשביל שיקיימוה כמו שכתוב (תהלים ק"ה) ויתן להם ארצות גוים וכו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצרו אך אם כן היו יכולין העכו"ם לטעון ליסטים אתם, כי מה יש לכם אצל המקום שלנו, כי לפי דעת העכו"ם נדמה שהם מקבלים חיות שלא על ידי התורה, כי באמת הם רחוקים ממנה מאד, ואם כן יכולין ליטעון לישראל מה לכם ולנו אך על ידי בחינת כח מעשיו וכו', היינו שמגלין שכל העולם אפילו עכו"ם מקבלים חיות רק על ידי התורה, כי אף על פי שהם רחוקים מהתורה, אף על פי כן מקבלים חיותם בכמה וכמה השתלשלות ולבושין ובדרך נעלם מאד מהתורה הנעלמת בתוך העשרה מאמרות, רק שכל מה שהאדם סמוך להתורה ביותר מקבל חיות יותר גבוה משם, והכל מקבלין רק על ידי הצדיק שזכה לקיים התורה בשלימות, ואף על פי כן הוא מוכרח לפעמים להיות איש פשוט בכדי להמשיך חיות משם לכל הפשוטים, ודייקא הוא יכול לקבל משם מחמת שהוא סמוך להתורה ביותר ואז כשנגלה להם ענין זה שגם הם אינם הפקר לגמרי ורשות בפני עצמם חס ושלום, רק הם מקבלים בהעלם גדול גם כן חיות מהתורה הנעלמת, ודייקא על ידי ישראל שזכו לקבל התורה בנגלה גם כן, ודייקא על ידי הצדיק הגדול שבישראל שהוא סמוך ביותר להתורה, ואז כשנודע להם זאת בטלה טענת ליסטים אתם וכו' כי באמת כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל ובשביל הצדיקים שבישראל, ומה שהם ישבו שם עד עכשיו היה רק ברצונו יתברך, כי התורה היתה עדיין בהעלם וקדושת ארץ ישראל נעלמת, ועכשיו בא העת לגלות קדושת ארץ ישראל וליתנה לישראל דייקא וזה שכתוב לקמן שעל ידי כח מעשיו וכו' יש לנו רשות לכבוש כל העולם ולקדשו בקדושת ארץ ישראל וכו':

שם, וזה בחינת דרך ארץ וכו' אמר המחבר בזה יש לפרש מה שאמרו רז"ל בברכות ל"ב: ד' דברים צריכין חיזוק תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ היינו כנ"ל, כי בוודאי צריכין להתחזק ולהתאמץ מאד בלימוד התורה ובעשיית מעשים טובים שזה עיקר קיום העולם וחיותו, אך אף על פי כן מחמת שאי אפשר להיות דבוק בהתורה בתמידיות וצריכין להיות איש פשוט לפעמים, ואז צריכין לקבל חיות מבחינת האוצר מתנת חנם שזה בחינת דרך ארץ, והחיות שמקבלין משם הוא על ידי תפלה ותחנונים שזה בחינת ואתחנן המבואר לקמן וכמבואר בלקוטי הלכות הל' תפלה על כן צריכין להתחזק ולהתאמץ גם בתפלה ודרך ארץ, כי שניהם הם מבחינה אחת כנ"ל, על כן ואתחנן גימטריא תפלה כמובא, וכן הוא גימטריא דרך ארץ היינו כנ"ל

וזה שאמרו רז"ל (ברכות ל) יכוון את לבו כנגד ארץ ישראל שנאמר (מלכים א ח) והתפללו אליך דרך ארצם, דרך ארצם דייקא בחינת דרך דדרך ארץ הנ"ל היה עומד וכו' יכוון את לבו כנגד בית קדשי קדשים, ששם נקודת האבן שתיה שממנה הושתת העולם על ידי העשרה מאמרות, ושם היה עומד הארון והלוחות שבהם עשרת הדברות וזה שאמרו רז"ל שם דף ל"ב הנ"ל גדולה תפלה יותר ממעשים טובים, מי לנו גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו ולא נענה אלא בתפלה וכו', עיין תוספות שם היינו כנ"ל כי במעשים טובים אינו נענה אלא כפי ערך המעשים טובים, ועל כן לפעמים גורמין לו מעשיו שלא יהא נענה אפילו אם הוא אדם גדול, מה שאין כן בתפלה ממשיכין מהאוצר מתנת חנם כנ"ל:

שם במאמר הנ"ל, ועל כן משה רבינו ע"ה כשביקש לבוא לארץ ישראל ביקש מתנת חנם כ"ש (דברים ג) ואתחנן אל ה' וכו' יש לומר שביקש על דרך זה, הלא עיקר הדרך לכבישת ארץ ישראל הוא על ידי בחינת כח מעשיו וכו', היינו על ידי שמגלין שגם קודם מתן תורה, שנתקיים העולם רק בחסדו יתברך בחינת מתנת חנם, היה גם כן קיום העולם על ידי התורה הנעלמת בעשרה מאמרות, שבשביל זה מוכרח הצדיק להיות איש פשוט לפעמים בכדי שימשיך משם חיות להחיות כל הפשוטים כנ"ל, כי דייקא הצדיק הגדול שסמוך ביותר אל התורה שבנגלה, הוא יכול לקבל מבחינת התורה הנעלמת שהוא בחינת אוצר מתנת חנם הנ"ל ולהחיות בזה את הכל כנ"ל, ואם כן ראוי ביותר שאבוא לארץ ישראל, כי מי לנו גדול במעשים טובים וסמוך אל התורה יותר ממשה רבינו ואף על פי כן אמר לו השם יתברך לא תעבור את הירדן הזה נמצא שעל פי התורה ומעשים טובים שלו אינו יכול לבוא לשם אבל אף על פי כן מי לנו סמוך ביותר אל התורה עד שעל ידי זה יוכל לקבל גם מהתורה הנעלמת מבחינת האוצר מתנת חנם כנ"ל יותר ממשה רבינו ע"ה ועל כן אדרבא דייקא על ידי שאירע לו ענין מי מריבה וכיוצא עד שאפילו על פי התורה אינו רשאי לבוא לארץ ישראל, ומוכרח מחמת זה להמשיך מבחינת התורה הנעלמת בחינת אוצר מתנת חנם, ואם יבוא לארץ ישראל על ידי זה כי זה עיקר הדרך לכבישת ארץ ישראל כנ"ל, על ידי זה ימשיך ביותר החיות מהאוצר מתנת חנם להחיות בו כל הפשוטים והשיב לו השם יתברך שמוכרח לישאר שם במדבר בכדי להעלות מתי מדבר (עיין מדרש ואתחנן), ובזה נתגלה ביותר ענין זה שהצדיק בעצמו מוכרח לירד לפעמים ממדריגתו להיות איש פשוט שזה בחינת מדבר (שאינו מקום ישוב, כי עיקר קיום העולם וישובו הוא על ידי התורה וכנ"ל) בכדי שעל ידי זה יחיה כל הפשוטים שהם בחינת מתי מדבר וזה בחינת (דברים ג) ויתעבר ה' בי למענכם היינו כנ"ל ויאמר אלי רב לך וכו' וידוע מה שאמרו רז"ל לא נתאוה משה לכנוס לארץ ישראל רק בכדי לקיים כל המצוות הנוהגות בה נמצא שרצה לפעול בתפלתו להמשיך בחינת החסד חנם בחינת התורה הנעלמת, ולכנוס על ידי זה לארץ ישראל בכדי שיקיים התורה כפשוטה בפועל ממש, כי זהו העיקר באמת לקבל חיות מהתורה הנעלמת על ידי הצדיק הגדול, עד שיזכה על ידי זה בעצמו לקיים התורה בשלימות, שזה בחינת מה שכתב בסוף המאמר אשרי למי שזוכה להתקרב בעודו בחיים חיותו להצדיק האמת וכו' היינו כנ"ל, כי אז יכול לקבל ממנו עד שיזכה על ידי זה לקיום התורה ולתשובה שלימה בפועל ממש מה שאין כן הטובה שמקבל האדם אחר פטירתו על ידי הצדיק האמת הוא רק חסד חנם לבד, ואף על פי כן אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו ע"ה שהתיקון הזה שלא בא לארץ ישראל לקיים את התורה שם בשלימות ונשאר במדבר שזה בחינת שירד לפשיטות, על ידי זה ימשיך ביותר מבחינת האוצר מתנת חנם הנ"ל, עד שדייקא על ידי זה יוכל יהושע להכניסם לארץ ושם יקיימו כל ישראל כל המצוות בפועל ממש נמצא שהוא יהיה לו חלק בכולם שזה בחינת מה שדרשו רז"ל (סוטה ד' י"ד עיין שם ותבין ביותר לענינינו) על פסוק (ישעיה נ"ג) לכן אחלק לו ברבים וכו' ואת עצומים יחלק שלל אלו האבות היינו שזכו לקיים התורה הנעלמת גם כן כמבואר בזוהר על יעקב שפיצל את המקלות וכו' ועיין נפלאות רבות על פי מאמר זה בליקוטי הלכות הל' תפלה הל"ב, בהכנ"ס הל"ה, נדרים ושבועות ה"ב, מילה הל"ג, שומר שכר ה"ד, גזילה ה"ג, ובשאר מקומות בדבריו ז"ל:

ולעניות דעתי יש למאמר זה שייכות עם מה שמבואר במקום אחר (חיי מוהר"ן קמ"ב) שבחזירתו מהנסיעה לארץ ישראל אמר שבהדרך הזה קיים כל התורה בכל האופנים, כי השיג קיום כל התורה ברוחניות שאפילו אם יהיה בין העכו"ם חס ושלום ולא יהיה לו טלית ותפילין וכו' ולא שום מצוה וכו' אף על פי כן יקיים כל התורה כולה וכו' עיין שם, היינו על ידי בחינת התורה הנעלמת הנ"ל ועיין בשבחי הר"ן הנדפסים בנסיעתו לארץ ישראל סימן כ"ד מבואר שם גם כן שזכה להשיג בחינת קיום התורה של האבות וכו' היינו כנ"ל, אך שם היה בעת חזירתו משם: