אות טו

והנה רבינו ז"ל רומז בפסוקים אלו הנ"ל איך שעשרה מיני נגינה הם תיקון לענין זה, וכבר מבואר בהשיחה שבסימן קמ"א הנ"ל שקודם שגילה בפרטיות איזה עשרה קפיטיל תהלים שיאמרו, אז אמר בפירוש שכל עשרה קפיטל תהלים איזה שהם כולם הם נגד עשרה מיני נגינה שהם תיקון לזה אך אחר כך גילה בפרטיות איזה הם העשרה קפיטל שצריכין לומר לתיקון זה ואמר שהוא דבר חדש לגמרי ולא נודע זאת מיום בריאת העולם וכו' כמבואר בהשיחה הנ"ל וטעם הדבר מה שבחר באלו העשרה קפיטל דייקא, זה עמוק עמוק מי ימצאנו עין לא ראתה וכו', כי הוא מפלאי פלאות גודל נוראות השגותיו הקדושות ז"ל אשר לא יכילם כל רעיון וכו' ואלו העשרה קפיטל כלולים גם כן מעשרה מיני נגינה כפי כל הנוסחאות שבדברי רז"ל ולא עוד אלא שבכאן התחיל מלשון מכתם שהוא מכתם לדוד שלשון זה לא רימז כלל ברמז עשרה מיני נגינה שבפסוקים הנ"ל וכבר מבואר שבזוהר אמור דף ק"א שם חשב לשון מכתם בין העשרה מיני נגינה ובזוהר פנחס רכ"ג: לא חשב אותו אך שם מבואר שמכתם מרמז על יסוד וטמירא דאמצעיתא בחינת גוף וברית חשבינן חד כנ"ל ועיין גם ברש"י בתהלים שהביא בשם רז"ל שפירשו מכתם על שנולד מהול ורש"י ז"ל בעצמו פירש שהוא מלשון כתם ועטרה (עיין זוהר נח ס"ב כל חטאי דבר נש כלהו חבלותא דיליה תליין בתשובה, וחטאה דאושיד זרעא על ארעא וכו' ועליה כתיב (ירמיה ב) נכתם עווניך לפני וכו' עיין שם ועיין בראשית חכמה שהאריך בזה ועתה ראה נפלאות ד' איך שהתחלת התיקון לענין זה של מקרה לילה רחמנא ליצלן הוא מלשון מכתם כנ"ל), ובקפיטל זה כלול בו גם לשון ברכה כאמור (תהלים ט"ז) אברך את ה' אשר יעצני וכו' ונאמר בו שמחה שהוא ההיפוך מענין זה שבא על פי רוב על ידי עצבות כמבואר במקום אחר (ליקו"מ ח"א קס"ט) וכאן נאמר לכן שמח לבי וכו' כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת (תהלים ט"ז) כי על ידי עוון זה יורדין חס ושלום לשאול ולשחת כמבואר בזוהר פקורי רס"ג: עיין שם ודף רס"ו: תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח (שם) הכל מרומז על תיקון עוון זה כמובן (גם נאמר בו (שם) לקדושים אשר בארץ המה וכו' בחינת קברי הצדיקים):