סימן ט״ו - אור הגנוז

אות ג' שמנצפך הוא בדעת דז"א רוצה לומר ומנצפך הם בחינת החמשה גבורות שהם בחינת יראה עיין סימן קנ"ד:

שם אות ד', ועל ידי תפילה שהיא במסירת נפש וכו' ביאור הדברים לעניות דעתי כי עיקר השגת אור הגנוז שהוא השגות הנסתר שבתורה, הוא על ידי התפילה, כי הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן של ישראל וכו', ועל ידי זה נתגלה כביכול אורו יתברך, שזה בחינת התגלות הנסתר שבתורה כמבואר שם על כן מבאר כאן עיקר הסדר איך זוכין לתפלה, כי במסירת נפש לבד בלא תפלה לא יזכה לזה, כי עיקר התגלות נעשה על ידי התפילה אך כשזוכה לתורה שבנגלה שאז הוא בבחינת סיני בחינת שפלות על ידי זה זוכה לתפילה, היינו שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתו, כי תפלת השפל אינה נמאסת ואז נתגלה בחינת נסתר שבתורה, ואז יכול להשיג אותו על ידי מסירת נפש ובאמת הכל אחד, כי עיקר שלימות התפלה שהקדוש ברוך הוא מתאווה לה הוא כשהוא במסירת נפש, שאינו מכווין לתועלת עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו, וגם העיקר לזכות לזה להתפלל במסירת נפש הוא על ידי השפלות, שזוכין על ידי תורה שבנגלה, כי על ידי זה בא לבחינת ביטול גמור שאינו חושב את עצמו לכלום וכו' כמבואר בפנים:

שם, סמכוני באשישות כמו שמשימין אשישות וכו' הגם כי בלשון חז"ל הוא עששית בעין לפעמים מתחלף עין באלף, ועיין בערוך ערך אשיות:

התורות שנאמרו על מאמרי רבה בר בר חנא אמר רבינו ז"ל שאמרם בשם אומרם היינו בשם רבב"ח בעצמו, גם בעת שהתחיל לגלות חידושי תורה על מאמרי רבב"ח סיפר אז שרבב"ח בא אליו ושיחר פניו, ואמר מדוע אינו משים לב להמאמרים שלו וביקש אותו על זה שישים לבו אליהם, והוא יגלה לו בהם חידושים נפלאים ונוראים * * *

אמר המחבר, באתי להעיר לב המעיין שישים לבו היטב למאמריו הקדושים ז"ל, שעל פי רוב מדברים מענין עולם התיקון ומהמשכת ההנהגה שלעתיד, ומהגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו, וכן כל כיוצא בזה כי זה כל חפצו וכל ישעו ז"ל להאיר האמת בעולם, ולהמשיך הארה שלימה ואמתיית מעין ההנהגה שלעתיד ואסדר לפני המעיין בקצרה מענין המאמרים הנ"ל שעל רבב"ח, ומהם יראה לדוגמא לשים לבו לכל שארי מאמריו שסובבים והולכים גם כן על קוטב זה, גם ישים לבו לעומק נפלאות המאמרים וממי הוא מדבר:

בסימן א' מדבר מענין להעלות החן והחשיבות של ישראל, ולהסתכל רק תמיד בהשכל והחיות שיש בכל דבר, בכדי להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר ומדבר שם מענין הכנעת המלכות דסטרא אחרא, וליתן כח להמלכות דקדושה, ומענין שנעשה אור הלבנה כאור החמה, ומדבר שם מיעקב ויוסף ושאר השבטים ז"ל:

בסימן ב' מדבר מענין משיח ומענין החיות של משיח ומכלי זיינו של משיח, ומכל הכבישות של משיח, ומבאר שסוד מנוקבא דפרדשקא משיך רוחא יי למשיחא, מרמז על בחינת התפילה שהיא בחינת חוטם וכו', ושזה הכלי זיין צריך לקבל על ידי בחינת יוסף, היינו שמירת הברית, ושזה סוד (תהלים קל"ב) מפרי בטנך אשית לכסא לך אם ישמרו בניך בריתי וכו' ומי שזוכה לחרב הזה צריך לידע איך ללחום עם החרב וכו', וזה אי אפשר אלא על ידי בחינת משפט וכו', שהוא בחינת יעקב, ושזה בחינת (תהלים ע"ב) משפטיך למלך תן שמשיח יקבל מבחינת משפט, ומדבר שם מענין (ישעיה א) ציון במשפט תפדה ושאזי יתעבר עננין דמכסין על עיינין, שזה בחינת (ישעיה נב) כי עין בעין יראו בשום ה' ציון וכו', ושצריך כל אחד לכוון בתפילתו שיקשר עצמו לצדיקים שבדור, כי כל צדיק שבדור הוא בחינת משה משיח, וכל תפילה ותפילה שכל אחד מתפלל הוא בחינת אבר מהשכינה איברי המשכן שרק משה בלחוד יודע לאעלא שייפא בשייפא ולעשות אותה קומה שלימה וכו' וכשישתלם שיעור קומתה אזי יבוא משיח דא משה, וישלים אותה ויקים אותה בשלימות וכו' ושהצדיק הדור שהוא בחינת משה מאור הגדול, מזהיר ומאיר את התפילה שהוא בחינת מאור הקטן וכו' ע"ש עוד ושמענו בשם הרב הקדוש וכו' מוהר"ר יקותיאל ז"ל הרב המגיד מטיראוויציא שראה פעם אחת את המאמר הזה, ועיין בו כמה פעמים כסדר זה אחר זה כשהיה בכתובים עדיין, והפליג מאוד בשבחיו, וכמדומה שאמר עליו שהוא כמו זוהר ותיקוני זוהר הקדוש וכו' וכו':

בסימן ג' מדבר מענין השתי ציפרים חיות טהורות שהם בנין המלכות דקדושה, לפיכך נשתבח דוד לפני שאול (שמואל א' ט"ז) ויודע נגן וכו' וכתיב ביה (תהלים ע"ח) מאחר עלות הביאו וכו', ומענין חיבור השתי כרובים להיות פנים בפנים, ומענין תיקון הנגינה על ידי לימוד תורה שבעל פה בלילה, ומענין מה שעכשיו שהמלכות בגלות על כן הנגינה נפגמת וכו', ולעתיד כשתעלה מלכות דקדושה בבחינת (תהלים מ"ז) כי מלך כל הארץ אלקים, אזי זמרו משכיל ומענין העמדת מלך שהיה על פי נבואה וכו':

בסימן ד' מדבר מענין הידיעה שהוא מעין עולם הבא וכו', וזאת הבחינה אי אפשר להשיג אלא כשמעלה בחינת מלכות דקדושה מהגלות וכו', ואי אפשר להשיב המלוכה להקדוש ברוך הוא אלא על ידי ווידוי דברים לפני תלמיד חכם וכו' ומענין מה שארז"ל (סוטה ז) בשעה שהלכו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין, ומענין החזרת המלכות לשרשה, ובחינת (דברים ל"ג) ויהיו בישורון מלך, ומנפלאות גדולת מעלת ההתקרבות לצדיקים, ומה שזוכין על ידי כל פרט ופרט מההתקרבות, בפרט כשזוכה להתוודות ולספר לפניהם כל לבו, ושעל ידי זה אתה נכלל באין סוף כו' וענין אחריב הרים וגבעות, רמז על חורבן ממשלת העכו"ם, והולכתי עורים בדרך לא ידעו וענין ולזימנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי וכו' וענין מה שגורמין שגם הרשעים הגדולים נעשו כסא לקדושה וכו' וענין והנה ישכיל עבדי דא סיהרא וכו':

בסימן ה' מה שצריך האדם לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם, ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם, ושלזה צריכין לידע בין קודם גזר דין לאחר גזר דין ושזוכין לזה על ידי עשיית המצוה בשמחה גדולה כל כך, עד שאין רוצה בשום שכר עולם הבא, כי הוא נהנה מהמצוה בעצמה ושזה בחינת נבואת משה בבחינת אספקלריא המאירה בחינת זה הדבר, ושעל ידי זה כשנכנס בשמחת המצוה הוא נכנס בשמחת הקדוש ברוך הוא עצמו כביכול שמשמח במעשיו וכו', ולזכות לשמחה צריך להפשיט עקמומיות שבלבו והוא על ידי רעמים, היינו על ידי תפלה ביראת ה' ובכח גדול ובקול חזק וכו' וצריכין לזה לשמור את המוח מחכמות חיצוניות ומחשבות זרות, וגם לשמור עצמו מיראות חיצוניות וכו' (עיין פנים) וכן צריך לשתף אהבה עם היראה, כי עיקר התגברות על האויבים הוא על ידי אהבה כמו שכתוב שב לימיני וכו' וענין השם הקדוש אגלא ועיין בסידור קול יעקב בכוונת כל חמירא בשם האריז"ל, שבשם זה ביטל כח פרעה ועל ידי שם זה כל העכו"ם כאין נגדו וכלא חשובין, ועיין בפרי עץ חיים בשער חג המצות מענין הגאולה שלעתיד שיהיה מבחינת גבורות בחינת יצחק וכו':

בסימן ו' מדבר מענין שצריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום, ושצריכין לאחוז תמיד במדת התשובה וכו', ואפילו מי שעשה תשובה שלימה צריך לעשות תשובה על תשובתו הראשונה, היינו על מיעוט השגתו שהיה לו מקודם, ושזה בחינת תשובת עולם הבא שיהיה יום שכולו שבת כולו תשובה ומדבר מענין הרקיע שעל ראשי החיות ומהכסא ואדם היושב על הכסא וכו', ומהייחוד שנעשה בין חמה ללבנה בין משה ויהושע וכו' ושישראל שהם בחינת אדם ישבו על הכסא וכו', והם יתנו דין לכל באי עולם וכו' ומדבר מענין הגימל מצוות שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה, ומענין דרך כוכב מיעקב, ומענין הדרך הקדושה של תשובה שנפתח בחודש אלול שכל זה הוא בחינת ההנהגה שלעתיד, וכמבואר במקום אחר:

בסימן ז' מדבר ממה שעיקר אמונה בחינת תפלה בחינת נסים אינו אלא בארץ ישראל, ושעיקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה וכו' ושעיקר הגאולה וביאת המשיח תלוי באמונה, כשיכלה האפיקורסים המכסים כל הנסים בדרך הטבע ותתרבה האמונה בעולם, אז יבוא משיח כי עיקר הגאולה תלוי בזה, כמו שכתוב (שיר השירים ד) תבואי תשורי מראש אמנה וגם מדבר שם שעיקר האמונה הוא כד אתחברת בה אמת, ואי אפשר לבוא לאמת אלא על ידי התקרבות לצדיקים וילך בדרך עצתם, ועל ידי זה נחקק בו אמת ועל ידי זה תבוא הגאולה ומענין מצוות ציצית שהיא שמירה מניאוף מעצת הנחש וכו', ועל ידי זה כביכול השם יתברך מתחרט על הגלות וכו' ומענין שלעתיד יתגלו כל החכמות כשולחן ערוך, כמו שכתוב (ישעיה י"א) ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים ומענין שתפילה מסוגל לזכרון, ומענין יוסף ומה שכתוב בו (בראשית מ) משם רועה אבן ישראל:

בסימן ח' מדבר ממה שעיקר הרוח חיים הוא בהתורה והצדיקים דבקים בהתורה, ועל כן עיקר הרוח חיים הוא אצלם ומי שהוא מקושר להצדיק והרב שבדור, אזי כשהוא מתאנח על איזה דבר שחסר לו ממשיך הרוח חיים מהצדיק שבדור, ועל ידי זה נשלם החסרון שלו וכו' ושהצדיק שומע כל האנחות של הדבקים בו, כי ממנו תוצאות חיים לכל אחד וכו' וענין איך להשפיל הרשעים שמקבלים אריכת הרוח שלהם מהרב דקליפה שהוא בחינת עשו איש שעיר, כי הרוח שלהם הוא רוח הטומאה רוח סערה, ועל כן עכשיו שישראל הם תחת ממשלתו של עשו, נקראים עניה סוערה וענין הצדיק הרב דקדושה, שיש לו כח לכפר עוונות בחינת (משלי ט"ז) ואיש חכם יכפרנה וענין איך שצריכין לזכך ולברר הארבע יסודות, ולהבדיל ולהפריש ולבטל הרע מהטוב שבהם, עד שיעלו לבחינת קדושת ארבע אותיות הוי"ה הקדושים, שהם שורש הד' יסודות וכו' ולבוא לזה הוא על ידי תורה ותפילה ומענין שהתורה נקראת גן שבה גדלים נשמות ישראל המעיינים ומבינים בהתורה, ויש מעין המשקה את הגן ומעין דא חכמה, והמעין הזה יוצא מבית ה' שהוא התפלה וכו', והתפלה הוא בחינת עדן, ומעין הנ"ל הוא בחינת נהר היוצא מעדן להשקות את הגן וענין שהתפלה היא בחינת חידוש העולם בכח, על ידי שנתעורר מעין החכמה שיוצא מהתפלה, והתורה היא בחינת בריאה בפועל, כי בהתורה התגלות החכמה אזי נעשה בקשתו בפועל ממש, כמאמר רבותינו ז"ל (ברכות ל"ב) מאי תקנתיה יעסוק בתורה, שנאמר (משלי י"ג) ועץ חיים תאוה באה וכו' ומענין מעלת לימוד הפוסקים לברר ההלכה וכו' וענין הרוח חיים שהוא בחינת מארבע רוחות באי הרוח וכו' (שזה נאמר על הרוח חיים, שהוא בחינת מארבע רוחות באי הרוח וכו' (שזה נאמר על הרוח של תחיית המתים), ובחינת הארבע ציצית וענין מה שכתוב (איוב ל"ח) לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה וכו' וענין המ"ט אורות שהוא אור הגנוז לעתיד, בחינת עדן עין לא ראתה שהיא בחינת התפלה כנ"ל וענין רוח הדופק שבהיוד דפקין, ותתרף חלקים שיש בכל שעה, וכל חלק יש בו צירוף השם הקדוש ומענין כינור של דוד וענין מפלת הרשעים וביטול אלופי עשו, וענין מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וכו' רזי לי רזי לי וכו':

בסימן ט' מדבר מה שעיקר החיות מקבלין מהתפילה וכו', וכשמתפלל בכל כחו אזי נתחדש כחו שם בבחינת (איכה ג) חדשים לבקרים רבה אמונתך, וענין הי"ב שבטים וי"ב נוסחאות התפלה, וכל שבט יש לו שער מיוחד לכנוס דרך שם תפלתו, ומעורר בתפלתו כח מזלו שבשנים עשר מזלות והמזל מאיר למטה ומגדל הצמח ושאר דברים הצריכין אליו, וזה בחינת (במדבר כ"ד) דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל וענין מה שבני ישראל בתפלתם גורמין זווגא דקודשא בריך הוא ושכינתיה, וגם ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים בתפלתם, ועל כן על ידי התפלה נמשך זווגים ופרנסה וכו' ושעל ידי התפלה משפיעין חיות לכל שלשה חלקי עולם, שהם עולם השפל ועולם הכוכבים ועולם המלאכים וענין המחשבות זרות וקליפות המסבבין את האדם בתפלתו, ואיך שעל ידי אמת זוכין למצוא הפתח ולצאת מתוך החשך המסבב אותו, וענין שהקדוש ברוך הוא הוא עצם האמת ועיקר השתוקקות של השם יתברך אינו אלא אל האמת וענין שצריך כל אדם לקשר את תפלתו לצדיק הדור, והצדיק יודע לכווין השערים להעלות כל תפלה ותפלה אל שער השייך, כי כל צדיק הוא בחינת משה משיח ומשיח הוא כולל כל התפלות ובשביל זה יהיה משיח מורח ודאין כי התפלות הם בחינת חוטם וכו' וענין שכל התפלות הם בחינת חרב אצל משיח ומחמת שרחוקים עדיין משלימות התפלה, שתהיה בבחינת (איכה ב) שפכי כמים לבך וכו', על כן נאמר גם אצל משיח (תהלים פ"ט) אף תשוב צור חרבו וענין שלשלימות התפלה צריכין גם לימוד התורה, וענין שהתפלה היא בחינת נסים בחינת ארץ ישראל, ושעיקר הגאולה מכל הגליות תלוי בזה וכו':

בסימן י' מדבר מענין שעיקר גדולתו של הקדוש ברוך הוא, הוא שגם העובדי כוכבים ידעו שיש אלקים שליט ומושל, וזה אי אפשר כי אם על ידי שמעלין התפלה מבחינת הר ושדה לבחינת בית, שזה בחינת יעקב ושזה בחינת (תהלים מ"ח) גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלקינו הר קדשו וכו' וענין זה אי אפשר להעשות כי אם על ידי צדיקי הדור, כי עיקר התפלה אינם יודעים כי אם צדיקי הדור וכו' עיין פנים וענין ביטול הגאווה שהוא עבודה זרה, העיקר הוא על ידי התקרבות לצדיקים וכו', והצדיק הוא בחינת קוצא דאות דל"ת, שממנו דל"ת רוחות בחינת מארבע רוחות באי הרוח וענין בתרועה דאיהי רוחא איתעביר אל אחר, וענין האי רוחא נשיב בשית פרקין דדרועין ובשית פרקין דשוקין, שזה בחינת ריקודין והמחאת כף, שעל ידי זה נמתקים הדינים ונמשכים חסדים, ואז הרגלין הם בחינת (שמואל א' ב) רגלי חסידיו ישמור, בחינת (ישעיה נ"ה) חסדי דוד הנאמנים והידים הם בבחינת (שמות י"ז) ויהיו ידיו אמונה וענין מה שיש בהתורה נגלה ונסתר, שהם גם כן בחינת ידין ורגלין וענין משה רבינו עליו השלום וענין מרדכי ואסתר, וענין פורים שהוא על שם ביטול עבודה זרה כמו שכתוב (ישעיה ס"ג) פורה דרכתי לבדי, וענין אסתר ברוח הקודש נאמרה וענין עומר שעורים וענין מה שעל ידי ביטול הגאווה ועבודה זרה, על ידי זה החכמה על תיקונה, ועל ידי זה יחיה ויאריך ימים כמו שכתוב (קהלת ז) החכמה תחיה וכו' וענין שכשנשבר הגאווה אז מכירין אפילו אלו שהם מסיטרא דמותא את גדולת הבורא יתברך וענין מה ששורש התשובה הוא בראש חודש, וענין יוסף הצדיק דכתיב ביה (בראשית מ"א) ובלעדיך לא ירום איש את ידו ואת רגלו, כי בלעדי בחינת יוסף שהוא הצדיק, אי אפשר להעלות ולהרים את הידים והרגלים וכו', ועין פנים עוד:

בסימן י"א מדבר מענין יחודא עילאה ויחודא תתאה היינו שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וכל אחד מישראל צריך שיהא נעשה זאת על ידו, על ידי זה יכול לבוא לתבונות התורה לעומקא וכו' וענין שעל ידי שמדבר בתורה בדיבורים, מאיר לו הדיבור לכל המקומות שצריך לעשות תשובה, ויוכל על ידי זה לעשות תשובת המשקל ממש, ועל ידי זה יוצא ממדריגת פחיתותו ובא לתבונת התורה לעומקא אך לדיבור שיאיר לו, אי אפשר לזכות כי אם על ידי ענוה וקטנות שיהיה כבודו לאין נגד כבוד השם יתברך, גם צריך לזה בחינת תוספת קדושה בענין שמירת הברית וע"ש מענין הט"ל אורות, וכשאינו שומר הברית הוא מקלקל הטל אורות, וממשיך על עצמו עול הפרנסה בחינת ל"ט מלאכות ל"ט מלקות, וכששומר הברית אזי אף על פי שעושה הל"ט מלאכות, הם בבחינת מלאכות המשכן, בחינת משכן בבניניה, בחינת טל אורות וענין שיש שני בחינות שמירת הברית, ושזה בחינת הלכה וקבלה, רזין ורזין דרזין וענין מט"ט ששולטנותיה בששת ימי החול, בחינת ששה סדרי משנה וענין שהגדלות הוא כביכול מנפילת הגיאות וההתפארות של הקדוש ברוך הוא שהוא לבושו יתברך, כמו שכתוב (תהלים צ"ג) ה' מלך גאות לבש וכו' וענין הגדלות הוא בחינת שבע בתי עבודה זרה, ושעל ידי זה גלו ישראל מארצם, ועל ידי זה עדיין לא חזרנו לארצינו מחמת רדיפת הכבוד והגדלות, ועל כן צריכין להתרחק מזה ביותר וכו':

בסימן י"ב מדבר ממעלת לימוד התורה לשמה, ושזוכה בשעת לימודו להיות לו בחינת נשיקין עם התנא והצדיק שחידש זה הלימוד, ושגורם על ידי זה תענוג גדול להצדיק בבחינת (יבמות צ"ז) שפתותיו דובבות בקבר, ולהיפוך מגנות התלמיד חכם שד יהודי שלומד רק להתיהר ולקנטר, ושהתורה שבעל פה היא כביכול בגלות בתוך פיו, שזה הוא גלות השכינה, ואז יש לו פה לדבר על הצדיק עתק בגאווה ובוז וענין איך שהצדיק מבין מאיזה צירופים של איזה הלכות נעשו דיבורים אלו, שהלמדן שאינו הגון דובר עליו ומקבל אותם בשמחה ובאהבה, ועל ידי זה מעלה את השכינה מגלותה ומעלה אותה לעולם הבינה ולבחינת חיבוק ואחר כך משכיל בחכמתו וכו', על ידי שלומד אלו הצירופין ועושה מהם צירוף הלכה שהיה מקודם, על ידי זה מעלה אותה לבחינת נשיקין, שזה בחינת (שיר השירים ב) אני חבצלת השרון שושנת העמקים, ועל ידי זה בא אחר כך בחינת זיווג ושכינתא בין תרין צדיקייא יתבא וכו' וכבר נתבאר למעלה שמאמר זה נאמר על פסוק נחמו נחמו עמי וכו', מובן שנכלל בענין זה נחמות ציון וירושלים וכו':

בסימן י"ג מבואר בענין שבירת תאוות ממון על ידי צדקה, ושזה בחינת קטרת התגלות משיח שאזי יתבטל חמדת הממון כמו שכתוב (ישעיה ב) ביום ההוא ישליך האדם אלילי כספו ואלילי זהבו וכו', וכפי הביטול של העבודה זרה של ממון כן נתבטל החרון אף ונמשך חסד בעולם, בבחינת (תהלים י"ח) ועושה חסד למשיחו, ועל ידי זה נמשך הדעת שהוא בחינת בנין בית המקדש וזה בחינת התגלות התורה שלעתיד, כי אז יתגלה אורייתא דעתיקא סתימאה, כי עיקר קבלת התורה על ידי השכל שהוא משה משיח, ומי שיש לו בחינת משה משיח יכול לקבל תורה ויכול להמשיך תורה ללמוד עם שאר בני אדם, כי התגלות התורה בא מיחודא דקודשא בריך הוא ושכינתא ויחודם על ידי העלאת נפשות ישראל בבחינת מ"נ, והחכם יכול ליקח הנפשות ולהעלותם בבחינת מ"נ ולעשות יחוד עליון ועל ידי זה נולד התורה וכו' וזה בחינת והחיות רצוא ושוב ובחינת תיקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה עיין בפנים ועל ידי המשכת התורה נמשך השגחה שלימה אך צריך לבקש מאוד ולחזור אחר חכם כזה, ולבקש מהשם יתברך שיזכה למצוא חכם כזה וכו' וענין שאם מעלין נפשות הרבה ביותר על ידי זה מקילין על העולם מההבל הנעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ומענין מה שכשהנפשות האלו חוזרין מבחינת עיבור, אזי ניתוסף ביניהם אהבה גדולה ומעוררים אלו לאלו ומזכירים אלו את אלו וכו', וענין תיקון המדות ושלימותן, וענין גודל כח החכם שיכול להעלות לבחינת עיבור אפילו מי שלא יצא מן החול אל הקודש אפילו כמלא החוט:

בסימן י"ד מבואר איך שצריכין להעלות הכבוד דקדושה מזילותא דגלותא, והעיקר על ידי תורת חסד היינו לקרב גרים ובעלי תשובה וענין איך שצריכין ללמוד תורה בשלימות כזה עד שעל ידי לימוד תורתו יביא ברכה והארה בשרשי נשמות ישראל במחשבה דקודשא בריך הוא, ועל ידי זה נעשין גרים ובעלי תשובה, רק שיש להם עדיין מניעות רבות עד שמשליכין מעליהם הבגדים הצואים וזוכין לבחינת כסות נקי דא כנפי מצוה ואי אפשר לזכות לתורה אלא על ידי שפלות וכו', וענין מה שצריכין לכבד יראי ה' בלב שלם, וזה בחינת עליית הכבוד לשרשו היינו ליראה, וכשמחזיר הכבוד לשרשו היינו ליראה אז נשלם פגמי היראה ואז זוכה לשלום בעצמיו, היינו שהגוף מבטל כל רצונותיו נגד רצון הנפש ועל ידי זה זוכה לתפלה, ועל ידי זה נמשך שלום הכללי שלום בכל העולמות לקרב העולמות לשלימותן וכו' וענין שלא יעסוק רק בשביל תיקון נשמתו ואפילו כל תפלותיו יהיה רק בשביל זה, כי כשנתתקן ברוחניות נתתקן ממילא בגשמיות גם כן, ושיהיה כל השתדלותו בתר קוב"ה כי (תהלים קמ"ה) טוב ה' לכל היינו לכל הדברים הן לרפואה והן לפרנסה וכיוצא וכו' וענין מצוות נר חנוכה שהיא להמשיך כל התיקונים הנ"ל עד שיהיה נמשך שלום הכללי שהיא בחינת (ישעיה י"א) וגר זאב עם כבש וכו' הנאמר לעתיד, עד שעל ידי השלום הנ"ל יתבטלון כל המשא ומתן כמו שכתוב (זכריה י"ד) ולא יהיה כנעני עוד בארץ שזה בחינת עד שתכלה רגל מן השוק וענין שעיקר הרפואה על ידי שלום בבחינת (ישעיה נ"ז) שלום שלום וכו' אמר ה' ורפאתיו, וענין שלהחזיר בני אדם בתשובה הוא תיקון עון קרי רחמנא ליצלן:

בסימן ט"ו מבואר שעל ידי משפט היינו שהאדם שופט את עצמו על כל עסקיו, על ידי זה מעלה היראה לשורשה שהוא הדעת וזוכה ליראה ברה ונקיה, ליראה את השם הנכבד יראת הרוממות, ועל ידי הדעת זוכה לטעום טעם אור הגנוז היינו להשיג הנסתר שבתורה, שהם סודות התורה שיתגלו לעתיד שזה בחינת קודש בחינת בית המקדש בחינת עולם הבא, בחינת אילנא רברבא דכל נשמתין נפקין מיניה וכו' ועיין פנים עוד הראיתיך לדעת בקיצור גדול מכל המאמרים הנ"ל, איך שכולם סובבים והולכים על סוד עולם התיקון והנהגה שלעתיד והגאולה העתידה וביאת המשיח ובנין בית המקדש במהרה בימינו ורבינו הקדוש זצוק"ל מתחיל לדבר כפשוטו מענינים המוכרחים לכל אדם כל אחד כפי מדריגתו, ונכנס מענין לענין עד שבא לדבר מענינים נוראים ונפלאים מאוד מאוד, הנהגה שלעתיד וסוד עולם התיקון, ורצונו הקדוש להמשיך עלינו הארה מזה גם בזה העולם וממילא תתקרב הגאולה על ידי זה, ויבוא העולם לשלימות תיקונו כמו למשל בסימנים הסמוכים שלפנינו כגון בסימן י"ג מתחיל לדבר משבירת תאות ממון על ידי הרוח נדיבה של צדקה, (שזה שייך ומוכרח לכל אדם) ומבאר בזה סוד בחינת התגלות משיח, והחסד שיתמשך לעתיד שעל ידי זה יהיה בנין בית המקדש ויתגלה הדעת ויתגלה אורייתא דעתיקא סתימאה, ומבאר בזה איך שהחכם הדור עוסק גם עתה בזה ושזה בחינת תיקונא דמרכבתא עילאה ותתאה, ושעל ידי זה נמשך השגחה שלימה וכו' כנ"ל וכן בסי' י"ד מתחיל לדבר מענין שצריכין להעלות כבודו יתברך מזילותא דגלותא, שזה על ידי התקרבות הרחוקים גרים ובעלי תשובה ומבאר בזה איך שהתלמידי חכמים צריכין על ידי לימודם להביא ברכה והארה בשרשי נשמות ישראל במחשבה דקוב"ה וכו' וכו', עד שזוכין על ידי זה שנשלם פגמי היראה וזוכין לבחינת שלום בעצמיו ולתפלה בשלימות, עד שנמשך שלום הכללי שלום בכל העולמות, בחינת השלום שלעתיד בחינת (ישעיה י"א) וגר זאב עם כבש וכן (זכריה י"ד) ולא יהיה כנעני עוד בארץ וכו' ובאמת גם התחלת הענין רומז גם כן להמשיך מענין עולם התיקון והנהגה שלעתיד שאז יתעלה כבודו יתברך בחינת (יחזקאל מ"ג) והארץ האירה מכבודו, ויתקרבו גרים ובעלי תשובה שזה בחינת (תהלים ק"ג) רם על כל גוים ה' וכו' שמביא שם וכן בסי' י"ג הנ"ל שמתחיל לדבר משבירת תאות ממון על ידי צדקה, רומז גם כן לענין ההנהגה שלעתיד שאז יתבטל חמדת הממון שמבאר אחר כך וכן בסי' ט"ו הנ"ל מתחיל לדבר מבחינת משפט שצריך האדם לדין ולשפוט את עצמו על כל עסקיו (וזה נוהג ומוכרח בוודאי בכל אדם ובכל זמן), ומבאר אחר כך שזוכין על ידי זה להשיג הנסתר שבתורה ולטעום בזה העולם טעם אור הגנוז, היינו התורה שיתגלה לעתיד וכו' כנ"ל, ומזה תבין ותקיש גם לשאר מאמריו הקדושים ז"ל:

כלל דברינו אלה הנ"ל המה להעיר כל מעיין להבין ולהשכיל היטב בקדושת דברי תורתו ומאמריו הקדושים ז"ל, כי מלבד העמקות הקדוש שיש בהם לפי פשוטן של דברים הגלוים לכל, מלבד הסודות הגבוהים והרמים והגנוזים ונעלמים בהם, על פי סודות דרכי הקבלה הקדושים שבזוה"ק וכתבי האריז"ל מלבד כל זה צריך המעיין לצייר בדעתו כאילו עומד מרחוק ומציץ מן החרכים, נפלאות הבנינים והקשרים הקדושים שבכל מאמר ומאמר, ונפלאות נוראות התגלות קדושת ההשגות בעצמן, ונפלאות נוראות הלבשות ההשגות ורמיזותם בהתורה הקדושה שבכתב ושבעל פה, כגון באיזה פסוק או מאמר מדברי רז"ל וכן לשים עיונו היטב בכל מאמר ממה הוא מדבר, היינו מאיזה ענינים של בחינת עולם התיקון, וגדולות קדושת הצדיקים ומעלת המתקרבים אליהם וכל כיוצא בזה כנ"ל וכן ממי הוא מדבר כי ברוב דבריו ז"ל מביא פסוק או מאמר רז"ל, שמדבר מצדיק קדמון גדול וקדוש מאוד, כגון יעקב יוסף משה משיח דוד בועז וכל כיוצא בזה:

* * *