אות טז

בסימן י"א מדבר מענין יחודא עילאה ויחודא תתאה היינו שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וכל אחד מישראל צריך שיהא נעשה זאת על ידו, על ידי זה יכול לבוא לתבונות התורה לעומקא וכו' וענין שעל ידי שמדבר בתורה בדיבורים, מאיר לו הדיבור לכל המקומות שצריך לעשות תשובה, ויוכל על ידי זה לעשות תשובת המשקל ממש, ועל ידי זה יוצא ממדריגת פחיתותו ובא לתבונת התורה לעומקא אך לדיבור שיאיר לו, אי אפשר לזכות כי אם על ידי ענוה וקטנות שיהיה כבודו לאין נגד כבוד השם יתברך, גם צריך לזה בחינת תוספת קדושה בענין שמירת הברית וע"ש מענין הט"ל אורות, וכשאינו שומר הברית הוא מקלקל הטל אורות, וממשיך על עצמו עול הפרנסה בחינת ל"ט מלאכות ל"ט מלקות, וכששומר הברית אזי אף על פי שעושה הל"ט מלאכות, הם בבחינת מלאכות המשכן, בחינת משכן בבניניה, בחינת טל אורות וענין שיש שני בחינות שמירת הברית, ושזה בחינת הלכה וקבלה, רזין ורזין דרזין וענין מט"ט ששולטנותיה בששת ימי החול, בחינת ששה סדרי משנה וענין שהגדלות הוא כביכול מנפילת הגיאות וההתפארות של הקדוש ברוך הוא שהוא לבושו יתברך, כמו שכתוב (תהלים צ"ג) ה' מלך גאות לבש וכו' וענין הגדלות הוא בחינת שבע בתי עבודה זרה, ושעל ידי זה גלו ישראל מארצם, ועל ידי זה עדיין לא חזרנו לארצינו מחמת רדיפת הכבוד והגדלות, ועל כן צריכין להתרחק מזה ביותר וכו':