אות יד

וזה שצעקו משם להשררות לחזור לאחריהם וליטול הזכיות שלהם ולילך להנר התלוי באויר, הוא מה שאמר השם יתברך למשה (שם) קח את המטה היינו המטה עוז של הזכיות שלהם וכו', ודברתם אל הסלע לעיניהם, סלע הוא בחינת הלב העליון התולה באויר והוא כמו נר דליק (עיין בהקדמת התיקונים י"ג: ומפורסם עוד בכמה מקומות בזוהר הקדוש, ועיין בלקוטי תנינא סי' צ"א שהלב הוא בחינת מגדל הפורח באויר וכו') אך כוונת השם יתברך היתה שיקח המטה עוז בכדי להכניע הרע שבעדה, ואל הלב העליון יתפלל בתחנונים ופיוסים ובהתקשרות עם נשמותיהם, ואז והוצאת להם מים מן הסלע להשקות את העדה ואת בעירם היינו בחינת אלו היושבים בעיגולים שהם מפרשי התורה בקביעות וגם אלו האנשים הפשוטים שהם מקבלין ושותים גם כן ממימי הביאורים כנ"ל (או שכוונתו יתברך גם על אותן דאכלין רק מוץ ותבן דאורייתא כמבואר בזוהר הקדוש, והם בחינת בעירם ממש, אף על פי כן גם עליהם חס הקדוש ברוך הוא ורצה להשקותן ממימי התורה כמאמר הכתוב (משלי י"ב) יודע צדיק נפש בהמתו כמו שדרשו רז"ל גם כן בענין זה עצמו, עיין ילקוט הנ"ל):