סימן נ״ה - מאמר אבא שאול

שמעתי שנכתב בק"ק זאסלאב שנת תקס"ז:

שם במאמר הנ"ל אות ח' וזהו (תהלים ל"ז) קוה אל ה' וכו' ובזה יובן סמיכות הכתובים (שם) צופה רשע לצדיק וכו' ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו כמבואר במאמר זה לעיל אות ג' וסמוך ליה אחר כך קוה אל ה' וכו', היינו כמבואר במאמר זה אות ח' הנ"ל:

שם באות ט', ורצתי אחריו שלש פרסאות היינו בחינת התפלה שהם ג' תפלות ועל ידם מתנוצץ אור ג' אבות שהם בבחינת רגלי הכסא וכו' רוצה לומר כי פרסה הוא מלשון רגל כידוע וכבר מבואר לעיל אות ה' שרגל זה בחינת התפלה, ועל כן השלש תפלות נקראים כאן שלש פרסאות ועל ידם מתנוצץ אור ג' אבות (כמבואר לעיל אות ח' וגם ידוע מאמר רז"ל תפלות אבות תקנום, כי הג' אבות תקנו השלש תפלות), והאבות הם בבחינת רגלי הכסא, ועל כן גם הם מרומזים בענין השלש פרסאות:

ועיין מדרש רבה דברים פרשה א' מענין עוג שהיה מכניס עין רעה ביעקב ובניו ומה שנאמר בו (דברים ג) כי בידך נתתני אותו כבר פסקתי דינו מימות אברהם יצחק ויעקב וכו' כי הכנעתו על ידי אור זכות אבות ותבין לענינינו:

שם, כי קודם כריתת הרשעים הי' פני ה' מכוסה ומוסתר בעושי רע כדי להכריתם וכו' רוצה לומר כמו שמבואר לעיל באות ג', שהשם יתברך כובש משפטו ממנו והרשע זוכה בדין, וכל זאת בכדי להציל את הצדיק מרע עין של הרשע ולחזק מאור עיניו של הצדיק עד שרואה ומשיג צדקתו של השם יתברך ונתחזק אמונתו, וזוכה לתפלה כתיקונה ולירושת ארץ ישראל, ועל ידי זה בהכרת רשעים תראה, ואז כשרואין בכריתת רשעים ממש תיכף נתגלה פני ה' לעושי טוב וכו', ועיין בלקוטי הלכות הלכות פורים הל"ה:

שם, מענין כפילת הפסוק כל הנשמה תהלל וכו' עיין בפרי עץ חיים מבואר שיוצא מראשי תיבות של אלו התיבות שם קדוש כה"ת וכו' וזה סוד רק בעיניך תביט עם ד' אותיות עולה כ"ה"ת והענין וכו', הרי כה"ת ב' עינים שבהם מביט ובכח השם הזה הוא מסתכל ברשעים ומענישם וזה סוד (תהלים צ"א) ושלומת רשעים תראה, ובזה מבואר ביותר דברי רבינו ז"ל הקדושים ולענינינו לקרב הדברים אל השכל קצת נראה לעניות דעתי, כי הגם שהצדיק מתפלל תפלותיו בכל יום מסתמא כתיקון, אף על פי כן כשהרשע רודף אותו וצופה עליו ומבקש להמיתו חס ושלום, אז כשהצדיק רואה צדקת ה' איך שבזה שמכה את רשע בדין הוא עושה טובה גדולה להצדיק, אז הוא מתחזק ביותר בתפלתו שזה בחינת פרה דקבילת משור הנ"ל נמצא שהרע עין של הרשע גרם להצדיק חיזוק התפלה ביותר, עד שעל ידי זה עצמו זוכה הצדיק לראות בהכרת רשעים כנ"ל, ואז מתחזק עוד ביותר בתפלתו שזה בחינת כפילת הנשימה שבא על ידי עין הרע שאז גם ההלל צריך לכפול היינו בחינת חיזוק התפלה ביותר הנ"ל, בפרט שצריכין להתחזק בתפלה והלל והודאה להשם יתברך שהציל אותו מעין הרע הזאת, והוא רואה בהכרת רשעים שאז נתגלה כביכול ה' פני ה' לעושי טוב וכו' כמבואר בפנים:

ועיין לקמן בסי' ר"ח גם כן על פסוק (תהלים ל"ז) צופה רשע לצדיק וכו' שכתב שם אבל אלו הרשעים מרבים במחלוקת מרבים במכסה וכו' וזהו ומבקש להמיתו כמו כשמכסין את האדם מראשו ועד רגליו עד שאי אפשר לו להנשים וכו' נמצא מבואר שהרשעים רוצים לבטל נשימת הצדיק וחיותו לגמרי חס ושלום וכן במאמר זה הנ"ל אות ד' מבואר גם כן, כי מתחלה נעקם לבו וכו' (וממילא מובן כי אז היה קשה לו להתפלל), ואחר כך בשרואה צדקת ה' ונתיישר לבו בשלימות אמונה אז מחזק את עצמו ומתפלל שזה בחינה הנ"ל, שלא די שאין הרשע מבטל את הצדיק מתפלתו ואמונתו שזה עיקר חיותו ונשימתו כמו שכתוב (חבקוק ב) וצדיק באמונתו יחיה וכתיב (תהלים מ"ב) תפלה לאל חיי (וכמבואר בדבריו ז"ל במאמר אמור אל הכהנים סי' ב' ובמאמר תהומות סי' ט' ובשאר מאמרים) אף גם גורם לו להתחזק יותר בתפלתו גם בעת הצלחת הרשע שאז הוא בחינת פני ה' בעושי רע וכו' כנ"ל, שזה בחינת מה שגם בעת כפילת הנשימה שבא על ידי עין הרע צריכין אז גם ההלל לכפול כנ"ל, בפרט כשזוכה להנצל מעין הרע הזה ורואה בהכרת רשעים שאז נתגלה פני ה' לעושי טוב, אז בודאי צריך להתחזק בתפלה ביותר, שזה בחינת כפילת הפסוק כל הנשמה תהלל וכו' שיוצא מראשי תיבות של השם הקדוש כה"ת, שבכח השם הזה הצדיק מסתכל על הרשעים ומענישם בבחינת רק בעיניך תביט וכו' כנ"ל:

ועיין בסידור קול יעקב בכוונות ובא לציון מבואר לכוון בסופי תיבות של פסוק כי לא עזבת" דורשיך" ה' בשם הקדוש ת"כ"ה והוא מסוגל להכניע הקליפות ולהכרית הרשעים וכו' ובפרי עץ חיים מבואר שהמכוון אז בזה השם ניצול באותו יום מאדם רע וע' במגלה עמוקות אופן קצ"ה מובא גם כן ענין זה, ושם מבואר שזה סוד מה שהתפלל משה ליכנוס לארץ ישראל וכו' עיין שם (וביותר מבואר הענין לפי דברי רבינו ז"ל במאמר זה שעל ידי ירושת ארץ ישראל זוכין לראות בהכרת רשעים בחינת (תהלים ל"ז) וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה וכו' כנ"ל) ועיין שם עוד שזה מרומז גם בסוף התפלה על כן נקוה לך וכו' לראות מהר"ה בתפאר"ת עוז"ך ס"ת מרמז על שם הקדוש הנ"ל ולפי דברי רבינו ז"ל מבואר הענין ביותר, כי כל תפלתינו עכשיו הוא שאנו מחזקים עצמינו בתפלה גם בעת הגלות וזמן הצלחת הרשעים שאז כביכול פני ה' מכוסה ומוסתר בבחינת (תהלים ל"ד) פני ה' בעושי רע וכו', ואנו מאמינים כי צדיק ה' ושכל זה הוא לטובתינו וכו' כנ"ל וכבר נתבאר שעל ידי תפלה כתיקונה זוכין לראות בהכרת רשעים שאז נתגלה פני ה' לעושי טוב, שזה בחינת מה שמט"ט שר הפנים שהוא ביצירה מאיר לעשיה וכבר ידוע מה שמבואר בזוהר הקדוש כי תפארת מקנן ביצירה וזה בפנימיות עוד יותר שזה בחינת התגלות פני ה' ממש, על כן מתפללין בסוף התפלה לראות מהרה בתפארת עוזך וכו' כי עכשיו כביכול פני ה' מוסתר, וכמובן גם במאמר אית לן בירא סי' ל"א וכל זה גם כן לטובתינו, ואנו מתפללין שנזכה לראות בהכרת רשעים שזה בחינת והגילולים כרות יכרתון, על דרך שאמרו רז"ל (ברכות י) חוטאים לא נאמר אלא יתמו חטאים וכו' (תהלים ק"ד), וזה להפנות אליך כל רשעי ארץ וכו' לפניך ה' אלקינו יכרעו ויפולו וכו' וכו' שכל זה בחינת התגלות פני ה' לעושי טוב בחינת לראות מהרה בתפארת עוזך לראות דייקא כנ"ל ושם מרומז השם כ"ה"ת הנ"ל שהוא בחינת עינים בבחינת רק בעיניך תביט וכו' כנ"ל ובזה מבואר גם כן מה שכתב רבינו ז"ל בקשו פניו תמיד, כי על ידי תמיד שהוא בחינת ארץ ישראל כמו שכתוב (דברים י"א) עיני ה' אלקיך בה תמיד, על ידי ארץ ישראל תזכו לראות בהכרת רשעים היינו כנ"ל, כי מחמת שעיני ה' אלקיך בה תמיד, ועיני ה' הם בבחינת השם כ"ה"ת הנ"ל, שעל ידו רואין בהכרת רשעים ונתגלה פני ה' על ידי זה ועיין שם במגלה עמוקות אופן קצה הנ"ל, מענין מה ששלחה אסתר להת"ך, מרמז גם כן על שהשתדלה בכח השם הזה הקדוש הנ"ל וגם זה מבואר ביותר על פי מה שמבואר בלקוטי הלכות הל' פורים הל"ה הנ"ל:

ועיין שם עוד בפרי עץ חיים הנ"ל שכתוב ששם כה"ת הנ"ל עולה במספר שמיעה שהיא באוזן וכו', ואחר כך כתב הרי כה"ת ב' עינים וכו' כנ"ל ובזה מבואר סמיכות הפסוקים (תהלים ל"ד) עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם, שכל זאת הוא בחינת השם כה"ת הנ"ל, (שם) פני ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם, ועל ידי בחינת השם הנ"ל נתגלה פני ה' לעושי טוב כנ"ל לענין השם הקדוש כה"ת הנ"ל וכפי מה שמבואר לעיל שאפילו קודם כריתת רשעים שאז כביכול פני ה' מוסתר בעושי רע וכו', אף על פי כן הצדיק רואה בעיניו שזה מצדקת השם יתברך וכו' בחינת (תהלים ל"ו) צדקתך כהררי אל אף על פי שמשפטיך כבוש בתהום רבה ובזה מובן מה שמציין בשערי ציון בהע"ב פסוקים המכוונים לע"ב שמות וכו' (שם קי"ט) ידעתי ה' כי צדק משפטיך וכו' כה"ת, וזה שסמוך לזה (שם פ"ח) למה ה' תזנח נפשי תסתיר פניך ממני, כי אז פני ה' מוסתר עדיין כנ"ל: