לג.

כְּשֶׁדִּינִים שׁוֹרִין וְהַחֶסֶד יָקָר וְאֵינוֹ בַּנִּמְצָא, תֵּדַע שֶׁבְּכִיָּה מוֹעִיל לָזֶה. (שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁעַת כְּתִיבָתִי זֹאת לְפָנָיו, שֶׁרֶמֶז דָּבָר זֶה הוּא בַּפָּסוּק "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹקִים" (תְּהִלִּים לו, ח), פֵּרוּשׁ – מַה יָּקָר חַסְדְּךָ; הַיְנוּ כְּשֶׁהַחֶסֶד יָקָר וְאֵינוֹ בַּנִּמְצָא, דְּהַיְנוּ שֶׁדִּינִין שׁוֹרִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַפְּעֻלָּה לָזֶה – וּבְנֵי אָדָם בְּ'צֵל כְּ'נָפֶיךָ יֶ'חְסָיוּן, רָאשֵׁי־תֵבוֹת בֶּכִי, כִּי בְּכִיָּה מוֹעִיל לָזֶה כַּנַּ"ל).