קְלָלָה

עַל־יְדֵי הַקְּלָלוֹת בָּא אֲבֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם.

אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְקַלֵּל אֶלָּא־אִם־כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת הַדּוֹרוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ.

אַל תִּהְיֶה קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ.

הַקְּלָלוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַכַּוָּנָה.

לִפְעָמִים נִתְקַיֵּם קִלְלַת הַצַּדִּיק כָּל יְמֵי חַיָּיו וְלֹא לְאַחַר מוֹתוֹ.

סוֹף – שֶׁקִּלְלַת חִנָּם יָשׁוּב עַל הַמְקַלֵּל.

קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ בְּחִנָּם וַאֲפִלּוּ עַל תְּנַאי בָּאָה.

אֲפִלּוּ נָכְרִי הַמְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֵךְ.

אָדָם הָרָגִיל בִּקְלָלוֹת הוּא מֵעוֹלָם־הַתֹּהוּ וְכֵן לְהֵפֶךְ, הָרָגִיל בִּבְרָכָה הוּא מֵעוֹלָם הַתִּקּוּן.

עַל־יְדֵי הַחֲקִירוֹת בְּעוֹלָם־הַתֹּהוּ, הַיְנוּ מַה לְמַעְלָה מַה לְמַטָּה וְכוּ', עַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם קְלָלָה, וְהַשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֲקִירוֹת הָאֵלּוּ גּוֹרֵם בְּרָכָה.

הָרָגִיל בִּקְלָלָה, עַל־יְדֵי זֶה לֹא יִהְיֶה לוֹ בְּגָדִים עַל שַׁבָּת.

אֵין כֹּחַ הַקְּלָלָה חָל עַל מְיֻחָס.

עַל־יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק בָּא חֵרוּת וְנִתְבַּטֵּל הַקְּלָלוֹת.

עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִים הַקְּלָלוֹת.

כְּשֶׁאָדָם מְקַלֵּל לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת חֲרָדָה, מַזִּיק לוֹ הַקְּלָלָה מְאֹד.