ספר המידות · תּוֹכָחָה · חֵלֶק שֵׁנִי

מִי שֶׁאֵין בְּמַעֲלוֹת הַצִּדְקוּת, וְגַם אֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת וְרוֹצֶה לְקָרֵב אֶת בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִנִּסְיוֹנוֹת, וּבִפְרָט שֶׁלֹּא יִתְקַנְּאוּ בּוֹ הָרְשָׁעִים.

מִי שֶׁמְּקָרֵב אֶת הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַבְּרָכוֹת מְסוּרִים בְּיָדוֹ.

מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תּוֹכָחָה וְאֵינוֹ נִתְקַבֵּל אֶצְלוֹ, יֵדַע שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִלְווֹת אֵצֶל אֲחֵרִים, וְסִימָן לַדָּבָר: "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד" (מִשְׁלֵי כט, יט), "לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" (שָׁם כב, ז).