סימן מג - דין איך להתנהג בתפלין בהכנסו לבית הכסא

א א שבראשו. ה''ה דבזרועו נמי אסור מה''ט והא דנקט בראשו בא למעט אם אוחזן בידו רי''ו מ''א ועיין נ''ץ ובתשובת בית יעקב סי' ק''ע כתב דוקא בראשו מפני שהם בגלוי אבל בשל יד שהם מכוסים שרי דלא גרע מאוחזן בבגדו ובידו ע''ש והמחבר יד אהרן חולק עליו והעלה להלכה בין בשל יד או של ראש אסור לכנס לב''ה והסכים עם המ''א ונ''צ וכ''כ בספר בני חייא ועיין תוס' דמנחות דף ל''ה ע''ב בד''ה אלו תפילין שבראש וכו' שהר''י דאורלינ''ש מסופק אם צריך לחלוץ תפילין של יד כשנכנס לב''ה ע''ש (ועי' בספר אליהו רבה פילפול ארוך מזה)

ב בידו. רצה לומר בבגדו ובידו כנגד לבו כמ''ש בסעיף ה'. ט''ז

ג מיושב. לכן כשהם בראשו אסור אפילו להשתין גזירה שמא יעשה צרכיו

ד לגדולים. לכן בבה''כ עראי מותר דלא גזרינן שמא יפנה בהם

ה ד''א. וכ''כ הטור וקאי ארישא דהיינו בבה''כ קבוע דאסור להשתין כשהם בראשו אלא חולצן ברחוק ד''א וממילא שמעינן בבה''כ ארעי דאסור כשהם בידו אין תקנה רק שיתנם לחבירו אבל מ''מ א''צ להסיר מידו ברחוק ד''א ט''ז מ''א ובתשובת מטה יוסף ח''ב סימן ה' הבין שמ''ש הטור אלא חולצן ברחוק ד''א קאי נמי לבה''כ עראי ומש''ה הרבה להקשות ע''ש ולא דק ועי' ב''ח: ב ו חפירה. אבל כשהוא בחפירה חולץ ומשתין לאלתר וא''צ להרחיק ד''א. מ''א ע''ש: ג ז היינו. ר''ל הא דאמרינן לעיל דמותר להשתין בו בתפילין שבראשו היינו במקום שאין רגילות לפנות שם: ד ח לפנות. צ''ע דבס''א כתב אפי' תופס אותם בבגדו אסור וי''ל דהכא מיירי שקשורים בבגדו שאף אם ישפשף בידו לא יפלו התפילין. מ''א ועיין ט''ז: ה ט צרכיו. והא דנקט הטור והש''ע סעיף א' אסור ליכנס להשתין וכו'. לרבותא נקט להשתין אע''פ שהוא חייו של אדם אפ''ה אסור ליכנס וכ''ש שלא לצורך. עמ''א: י בימינו. אבל לא בשמאלו מפני שצריך לקנח בה כמ''ש סי' ג' והא ליכא ניצוצות כיון שמיירי בב''ה קבוע מסתמא עושה צרכיו מיושב. כ' הרמ''ע סימן נ''ט דמותר ליכנס בתפילין למבואות המטונפות אפילו יש מקום מטונף להדיא וטוב לכסותו בכובע. ואם רוצה לחלצן ולחזור ולהניחן ש''ד. עמ''א: ז יא המשתמר. משמע אפי' בכיסן לא יכניסם. אבל להשתין בב''ה עראי אם הם בכיסן שרי אף להרמב''ם עמ''א ומשמע בגמרא דכל הני שריותא אינן אלא בתפילין שלובשן כל היום ואי אפשר להטריח אבל שאר ספרים אסור להכניסן אפי' בב''ה שבשדה מיהו אם הם בכיס שרי להכניסן חוץ מספר תורה שאסור. מ''א: ח יב הראשון. ועמוד החוזר מביא האדם לידי הדרוקן וסילוק החוזר מביא האדם לידי ירקון