קד

אֲבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת, יוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת. אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים אֲנִי צָרִיךְ, שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי נִכְנַס לַעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, וּמַתְחִיל לַעֲלוֹת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. וּפִתְאֹם נִדְמֶה לִי, שֶׁאֲנִי מִתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד לִבְחִינַת “קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים”. כִּי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁחוֹזְרִין וְעוֹלִין עַל מַחֲשָׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ’, מַה שֶׁלֹּא עָלוּ עַל מַחֲשָׁבְתִּי זֶה כַּמָּה יָמִים אוֹ שָׁנִים. חָנֵּנִי מַלְכִּי, שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבִּי עָלַי עַל יְדֵי זֶה, וְאֵדַע וְגַם אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין, כִּי לִפְעָמִים זֶהוּ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת טוֹבָתִי. וְזֹאת מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר, בְּרֹב חַסְדְּךָ, הִגַּעְתִּי לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ שֶׁאֲנִי בְּסָמוּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ, וּבְחֶמְלָתְךָ אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. עַל כֵּן זַכֵּנִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לְהִכָּנֵס לְשָׁם עַד שֶׁאֶחֱזֹר וְאֵלֵךְ דֶּרֶךְ הַמְּקוֹמוֹת הַפְּגוּמִים, שֶּׁהָיִיתִי שָׁם בַּתְּחִלָּה. וּתְרַחַמֵנִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי, וְאֶזְכֶּה לַחֲזֹר וּלְבָרֵר, וְאַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוֹרַדְתִּי לְשָׁם עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי. וּתְרַחֵם שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בִּבְחִינַת קְטֹרֶת, וְאָז תְּזַכֵּנִי לְהִכָּנֵס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ:

וְעַתָּה, אֲבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶּׁהוֹדִיעוּ כִּי זֶה עִקַּר תַּעֲנוּגֶיךָ וְשַׁעֲשׁוּעֶיךָ, מַלְכֵּנוּ, כְּשֶׁמַּעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁדַּוְקָא מִמֶּנִּי, שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי בְּיוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן בְּרַחֲמֶיךָ אֲנִי מַמְשִׁיךְ עַצְמִי אֵלֶיךָ בְּכָל פַּעַם - אַתָּה, תִּתְבָּרַךְ, תְּקַבֵּל נַחַת רוּחַ גָּדוֹל מְאֹד. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד וּבְחֶמְלָתְךָ אֲנִי מַמְשִׁיךְ עַצְמִי מִשָּׁם אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה, וּבְכָל הַמְשָׁכָה וְהַמְשָׁכָה, אֵדַע שֶׁאֲנִי גּוֹרֵם שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְךָ, אֲבִי. וְתֶן בִּי כֹּחַ, שֶׁאֶהֱיֶה חָזָק בְּדַּעְתִּי לִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמִי תָּמִיד אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְאֶזְכֶּה שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף תְרַחֵם וְתַּחְמֹל עָלַי בְּרֹב חֲנִינוּתֶךָ. וְאֶכָּנֵס עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לִפְנִים מַמָּשׁ, לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ וְהוֹדִיעוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן”: