קלב

“יְהֹוָה, קְרָאתִיךָ, חוּשָׁה לִּי. הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ”. “שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה, אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ, עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ”. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, מַלְכִּי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין כְּנֶגְדִּי הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֵם הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת מְאֹד. וְכָל מַה שֶׁאֲנִי סָמוּךְ יוֹתֵר לְפֶתַח הַקְּדֻשָּׁה, מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין כְּנֶגְדִּי מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁהָיָה הַרְבֵּה שֶׁכְּבָר הָיִיתִי אֵצֶל הַפֶּתַח וְחָזַרְתִּי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְזֹאת גַּם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי שֶׁכְּבָר אֲנִי אֵצֶל הַפֶּתַח, וְגַם מֵחֲמַת שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדִּי מְאֹד מְאֹד עַד שֶּׁקָּשֶׁה לִי לְשָׁבְרָם. רַחַמֶנִי מֵעָתָּה, וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וְאֶהְיֶה יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין וּמִתְעַכֵּב יָמִים הַרְבֵּה אֵצֶל פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּתוֹךְ הַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֲנִי מִתְעַכֵּב אֵצֶל הַפֶּתַח, וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל לְהִכָּנֵס לִפְנִים, מִתְגַּבֵּר עָלַי חֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרַע מְאֹד. אַף עַל פִּי כֵן תְרַחֵם עָלַי שֶׁאֶהֱיֶה עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלִּי וְאֵשֵׁב וְאַמְתִּין אֵצֶל פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה, וְלֹא אֶרְצֶה לָשׁוּב לַאֲחוֹרַי בְּשׁוּם אֹפֶן. וְיִתְקַיֵּם בִּי בְּחִינַת “וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל”, “יְשִׁיבָה מִלְּשׁוֹן עַכָּבָה”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעַל אַף הִתְגַּבְּרוּת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרַע “כְּחֹם הַיּוֹם”, אַף עַל פִּי כֵן תְרַחַמֵנִי שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמִי. וְזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתִי הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת, וְלֹא אָשׁוּב לְאָחוֹר בְּשׁוּם אֹפֶן, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. רַק אֶהְיֶה יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין וּמִתְעַכֵּב אֵצֶל פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה יָמִים רַבִּים כַּמָּה שֶׁיִּהְיֶה. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מַלֵּא חֲנִינָה, חָנֵּנִי בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶּׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתִי לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַפֶּתַח, וְחֹם הַיּוֹם, שֶׁהוּא חֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרַע לוֹהֵט אוֹתִי מְאֹד. אַף עַל פִּי כֵן רַחַמֶנִי שֶׁלֹּא אַנִּיחַ אֶת מְקוֹמִי, וְאֶהְיֶה יוֹשֵׁב וּמִתְעַכֵּב אֵצֶל פֶּתַח הָאֹהֶל שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, עַד שֶׁתְּרַחַמֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם. תֶּן בִּי דַּעַת, כֹּחַ וְתַעֲצוּמוֹת שֶׁלֹּא אָמִישׁ מִתּוֹךְ אֹהֶל הַצַּדִּיק - כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ: “יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל”, וְכַמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ. “אָגוּרָה בְּאָהֳלֶךָ, עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְּסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶלָה”: