יד

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר. רַחֵם עָלַי, אֲבִי מַלְכִּי וֵאלֹהַי, זַכֵּנִי לִרְצוֹת לָחוּס עַל עַצְמִי וְלַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתִי הַנִּצְחִי. כִּי כָּל תַּקָּנָתִי הִיא שֶׁאֵיךְ שֶׁאֲנִי, אֵיךְ שֶׁאֲנִי, תְּזַכֵּנִי שֶׁאֶהֱיֶה בְּעֵינֵי עַצְמִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ. וְאֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי אֲנִי נַעֲשָׂה כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין כָּל בִּרְכּוֹת הַשַּׁחַר, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ. וְעַל כֵּן, אֵיךְ שֶׁאֲנִי, תְרַחֵם עָלַי שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּכָל יוֹם חֲדָשָׁה אֶצְלִי לְגַמְרֵי. כִּי אֲנִי, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עוֹשֶׂה כַּמָּה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם, צִיצִית וּתְפִילִין וְכַיּוֹצֵא. אַךְ הָעִקָּר, רַחַמֶנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶרְאֶה וְאֶזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי בְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּה הַיּוֹם שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בּוֹ עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם וְכֵן לֹא יִהְיֶה עוֹד הַיּוֹם הַזֶּה בָּעוֹלָם. וְהָעֲבוֹדָה אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶּׁצְּרִיכִין בְּזֶה הַיּוֹם הִיא חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי וְרַק עָלַי נָפַל חוֹבַת הַיּוֹם. עָלַי, אֲנִי זֶה שֶׁעוֹמֵד בְּזֶה הַדּוֹר, בְּזֶה הַיּוֹם. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי אֲנִי דַּיְקָא צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּעֲבוֹדָה זֹאת, וְלֹא מַלְאַךְ וְלֹא שָׂרַף וַאֲפִילוּ נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן עֶלְיוֹן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת. רַק זַכֵּנִי לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת הַפָּסוּק “חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם”, כָּמוֹנִי הַיּוֹם דַּיְקָא. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם, בְּאֵיזוֹ מַדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁאֲנִי, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי - אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ דַּיְקָא. אַדְּרַבָּא, תְרַחֵם עָלַי שֶׁאַשְׂכִּיל בֶּאֱמֶת, וְכָל מַה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי שֶׁאֲנִי גָּרוּעַ וּמְקֻלְקָל בְּיוֹתֵר, אֵדַע שֶׁעַל יָדִי דַּיְקָא יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. כְּשֶׁאֲנִי אֶתְקָרֵב אֵלֶיךָ, בִּבְחִינַת "כַּד אַתִּי יִתְרוֹ וְכוּ', כְּדֵין אִסְתַּלַּק וְאִתְיַקַּר שִׁמְךָ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא". כִּי גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁעִקַּר גְּדֻלָּתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מִתְקָרְבִים אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ:

זַכֵּנִי לְקַבֵּל וּלְקַיֵּם אֶת עִקַּר הָעֵצָה לְקִיּוּם הַתּוֹרָה - לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וַאֲפִילוּ אִם אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם מִגֹּדֶל הִתְגָּרוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם לְהָכִין וּלְהַזְמִין אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ לַעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּה בְּחִינַת “אֶהְיֶה - דָּא אָנָּא זָמִין לְמֶהֱוֵי”, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְלִפְעָמִים, אִם צָרִיךְ, זַכֵּנִי לְהַתְחִיל בְּיוֹם אֶחָד כַּמָּה וְכַמָּה הַתְחָלוֹת חֲדָשׁוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל שָׁבוּעַ וְכוּ’. וּתְרַחֵם עַד שֶׁאַחַר כָּךְ יִצְטָרְפוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת הָאֵלֶּה וְיָבוֹאוּ לְעֶזְרָתִי כִּי “לֵית רְעוּתָא טָבָא דְאִתְאֲבִיד”, וְעַל יְדֵי זֶה זַכֵּנִי אַחַר כָּךְ בְּחֶמְלָתְךָ לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עֲבוֹדָתִי בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי. וְהָעִקָּר שֶׁתְּזַכֵּנִי לְסַלֵּק מִדַּעְתִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל פַּעַם כָּל מַה שֶׁעָבַר עָלַי עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָה הַשָּׁעָה. וְכָל הַהַתְחָלוֹת מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהִתְחַלְתִּי לַעֲבוֹד אוֹתְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד עַתָּה, לֹא יַעֲלוּ אֶצְלִי בְּחֶשְׁבּוֹן כְּלָל, רַק כְּאִלּוּ לֹא הִתְחַלְתִּי עֲדַיִן מֵעוֹלָם כְּלָל:

מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקְךָ, כִּי עִקַּר הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁלִּי, וְשֶׁל כָּל אֶחָד, הֵם מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לִי בְּדַּעְתִּי שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְנָפַלְתִּי מִזֶּה. אַחַר כָּךְ הִתְחַזַּקְתִּי לְהַתְחִיל עוֹד וְנָפַלְתִּי עוֹד הַפַּעַם, וְכֵן הַרְבֵּה פְּעָמִים. עַל כֵּן אֲנִי מִתְיָאֵשׁ בְּעַצְמִי לְגַמְרֵי, חַס וְחָלִילָה, וַאֲנִי מִתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתֶךָ מִלְּהַתְחִיל עוֹד הַפַּעַם. עַל כֵּן זַכֵּנִי לְעִקָּר הָעֵצָה, לִשְׁכֹּחַ בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶׁעָבַר עָלַי, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים אֵין מִסְפַּר. רַק עַתָּה זַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי לְהָכִין וּלְהַזְמִין אֶת עַצְמִי לַעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶׁאוּכַל. אִם לִצְעֹק אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ מֵעֹמֶק הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אִם לְהַתְחִיל לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת. אִם לְשָׂמֵחַ אֶת עַצְמִי בַּמֶּה שֶׁלֹּא עֲשִׂיתָנִי גּוֹי וְכוּ’. וְכֵן בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֶשָּׁאֵר קַיָם בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה תָּמִיד:

כִּי בֶּאֱמֶת אֲפִילוּ מִי שֶּׁחָטָא כָּל יָמָיו וְשָׁב בָּאַחֲרוֹנָה מוֹחֲלִין לוֹ הַכֹּל, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. מִכָּל שֶׁכֵּן אִם כְּבָר הִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ. וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, שֶּׁהוֹדִיעַ וְגִילָה שֶׁעִקַּר הַנְּפִילוֹת וְחֲלִישׁוּת הַדַּעַת הִיא מִזֶּה שֶׁרָאִיתִי שֶׁכְּבָר נִסִּיתִי אֶת עַצְמִי וְהִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים וְנָפַלְתִּי. וְשֶׁזֶּהוּ רַק מַעֲשֵׂה הַבַּעַל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהָסִית אוֹתִי עַל יְדֵי זֶה וּלְעַרְבֵּב דַּעְתִּי, לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי חַס וְחָלִילָה. עַל כֵּן אַבָּא רַחַמָנִי, אָנָּא תְּזַכֵּנִי לְהִזָּהֵר מְאֹד לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ בְּאֵיזוֹ בְּחִינָה שֶׁאֲנִי. וְאֶשְׁכַּח מִדַּעְתִּי לְגַמְרֵי כָּל מַה שֶׁעָבַר עָלַי, וְכָל הַהַתְחָלוֹת שֶׁהִתְחַלְתִּי מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי, וְכֵן לְעוֹלָם, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְהַתְחִיל וְלִגְמֹר בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי. וְזַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק בְּכָל זֶה, וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִדְבָרִים גְּבוֹהִים וְעֶלְיוֹנִים מְאֹד, הַגְּנוּזִים בְּדֶּרֶךְ זֶה, כִּי דֶּרֶךְ הַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁגִּלָּה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת גְּבוֹהָה וְעֶלְיוֹנָה מְאֹד. וְעַל יְדֵי זֶה, תְּרַחֲמֵנוּ וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרָה מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים שֵׁם “אֶהְיֶה” וּפַעַם אַחַת שֵׁם “הֲוָיָה”, אֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ אַתָּה תִּתְבָּרַךְ, לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעֵת שֶׁשָּׁאַל אוֹתְךָ: "וְאָמְרוּ לִי מַה שְׁמוֹ וְכוּ'". וְכֵן בְּחַסְדְּךָ הַאֵין סוֹף, תְּזַכֵּנִי לְהַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד שֶׁהוּא פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבַּע וְנֶאֱרָג עַל שֵׁם “הֲוָיָה” בָּרִבּוּעַ שֶׁהוּא “יוּד, יוּד הֵי, יוּד הֵי וָיו” וְכוּ’. יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לְךָ: