נא

רִבּוֹן עָלְמָא, מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי נוֹפֵל בְּדַּעְתִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁחֲבֵרַי בְּנֵי גִּילִי טוֹבִים מִמֶּנִּי הַרְבֵּה. צַדִּיקֶיךָ לִמְּדוּנִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מִדָּה טוֹבָה לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם וּלְהַחֲזִיק אֶת כָּל אָדָם טוֹב מִמֶּנִּי, אֲבָל תְרַחֵם שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּדַּעְתִּי עַל יְדֵי זֶה, חַס וְשָׁלוֹם. וְשֶׁאֵדַע כִּי אֵין זוֹ עֲנָוָה - אַדְּרַבָּא זוֹ גַּדְלוּת גְּדוֹלָה, שֶּׁאֵין נָאֶה לִי שֶׁאֶעֱבֹד אֵיזֶה עֲבוֹדָה לְפָנֶיךָ יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ וַחֲבֵרַי כְּבָר זָכוּ לְמַה שֶׁזָּכוּ. אָנָּא, אֲבִי, רַחַמֶנִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹלָם לֹא לְהַרְהֵר אַחֲרֶיךָ, הַמָּקוֹם. וְאַתָּה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם אֲנִי, וּבְאֵיזֶה מְקוֹמוֹת נִמְשַׁכְתִּי עַל יְדֵי מַעֲשַׂי. כִּי אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ כְּלָל:

רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִבְחִינַת מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְעִנְיָן סְפִירַת הָעֹמֶר “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם - וּסְפַרְתֶּם לְעַצְמְכֶם”. שֶׁנִּזְכֶּה לְטַהֵר אֶת עַצְמֵנוּ וְלִזְכּוֹת לְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל תּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהוּא הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְשֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִסְפֹּר הַיָּמִים לְעַצְמִי דַּיְקָא, וְאַל יַפִּיל אוֹתִי חֲבֵרִי כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים אֶזְכֶּה שֶׁיִּתְקַיֵּם בִּי הַפָּסוּק וְעִנְיָן “אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם”, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. הַיְנוּ שֶׁאֶחְשֹׁב תָּמִיד שֶׁאֲנִי רַק אֶחָד בָּעוֹלָם וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל. וְאֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מְנִיעוֹת מֵרְשָׁעִים הָרוֹצִים לְמָנְעֵנִי בְּכַמָּה הֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וְלֵיצָנוּת וְכוּ’ אוֹ בְּהִתְגָּרוּת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁמַּרְבִּין עָלַי, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ גַּם כֵּן לִפְעָמִים כַּמָּה מְנִיעוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת אֲפִילוּ מֵחֲבֵרַי וְאוֹהֲבָי הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת. רַחֵם נָא עָלַי וְהַצִּילֵנִי מִזֶּה בֶּאֱמֶת:

“הַמִּתָּמֵם עִם תְּמִימִים”, “הַצּוּר תָמִים פָּעֳלוֹ”. רַחֵם עָלַי, אֱלֹהַי, וְזַכֵּנִי לְהַשְׂכִּיל וְלַחְפֹּץ בָּאֱמֶת וּלְהָבִין מִדַּעְתִּי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת. וּכְנֶגֶד כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת כָּאֵלּוּ, זַכֵּנִי לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זוּ, בִּבְחִינַת: “אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם”. וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל חֲבֵרַי כְּלָל, בִּבְחִינַת: “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם - לְעַצְמְכֶם”. אָנָּא, לַמְּדֵנִי וְזַכֵּנִי לְהִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד אֲפִילוּ בְּעֲנִיּוּת וְדַחְקוּת גָּדוֹל. וְגַם אִם עֲבוֹדָתִי וּתְפִלָּתִי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן, רַחַמֶנִי שֶׁאֶהֱיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי תָּמִיד. וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם כְּלָל - שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע וְגַם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם - בְּתּוֹרָה וּתְפִלָּה, נִדְמֶה שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי אֲלָפִים מַדְרֵגוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵהֶם יְגִיעוֹת כָּאֵלֶּה. וַאֲנִי מִתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ וְלֹא זָכִיתִי לָזֶה, וַאֲנִי בַּעֲנִיּוּת וּבְשִׁפְלוּת גָּדוֹל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. אַף עַל פִּי כֵן, רַחֵם בְּרֹב רַחֲמֶיךָ, שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּדַּעְתִּי מִזֶּה כְּלָל וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי, וַאֲחַיֶּה אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת בְּמַה שֶׁאוּכַל. וְכָל נְקוּדָה טוֹבָה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַרְוִיחַ לִפְעָמִים יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינָי מְאֹד, וְאוֹדֶה לְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ חַסְדְּךָ עִמִּי לִזְכּוֹת לָזֶה עַל כָּל פָּנִים. וְלֹא יִהְיֶה אִכְפַּת לִי מַה שֶׁחֲבֵרִי גָּדוֹל וְטוֹב מִמֶּנִּי, טוֹב אַתָּה יְהֹוָה לַכֹּל. זַכֵּנִי לִתְמִימוּת, כְּשֵׁם שֶׁלִּמְדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַתָּם. שֶׁאֶהֱיֶה, כָּמוֹהוּ, רָגִיל לְהָשִׁיב עַל שֶּׁשָּׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ מַה שֶׁחֲבֵרוֹ לוֹקֵחַ מִקָּח גָּדוֹל יוֹתֵר בְּעַד מְלַאכְתּוֹ וְהֵשִׁיב: “מַה אִכְפַּת לִי בָּזֶה, זֶה מַעֲשֵׂה שֶׁלּוֹ וְזֶה מַעֲשֵׂה שֶׁלִּי”. וְגַם כָּמוֹהוּ אֶהְיֶה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וְשָׂמֵחַ מְאֹד בִּמְלַאכְתִּי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי, וְגַם בִּמְעַט הָרֶוַח שֶׁאַרְוִיחַ מִיַּד לְיַד אַחֲרֵי עָמָל וִיגִיעָה רַבָּה לֹא אֶסְתַּכֵּל עַל אֲחֵרִים כְּלָל. “תָמִים בְּמַעֲשָׂיו עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ”: