צ

יְהֹוָה אֱלֹהִים, הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד. אֱלֹהַי, בְּרַחֲמֶיךָ זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, וְלֵידַע שֶׁאַתָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין אַתָּה מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה. וְכָל מַה שֶפָּעַלְנוּ וְעָשִׂינוּ אֵיזֶה טוֹב לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּשְׁבִילְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטֹן, לֹא יֹאבַד שׁוּם דָּבָר לְעָתִיד. וַאֲפִלּוּ אִם עָבַרְנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה פְּעָמִים עַל כָּל הַתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ וְהוֹדִיעוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת, בְּכָל לֵב, בְּכָל מַה שֶׁהוֹדִיעוּנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּבֹאָר בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ, שְׁמִי שֶׁהוּא רָשָׁע, מוֹסִיף כֹּחַ בַּקְּלִפָּה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים - נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דְּבָרִים בְּגוֹ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָם כָּל כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁרָמְזוּ לָנוּ חֲכָמֶיךָ:

אָנָּא, מַלְכִּי, חוּס עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לָחוּס עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁלֹּא נְאַבֵּד אֶת עוֹלָמֵנוּ לְגַמְרֵי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבִּלְבָבִי אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לָשׁוּב אֵלֶיךָ, תִּתְבָּרַךְ. רַחַמֶנִי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי זוֹכֶה לָשׁוּב כָּרָאוּי לִי, אַף עַל פִּי כֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁכָּל מַה שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ אִם עֲדַיִן אֵינִי זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֶהֱיֶה חָזָק בְּדַּעְתִּי, וְאַרְגִּיל עַצְמִי מְעַט מְעַט בְּתוֹךְ דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף בְּרֹב חַסְדְּךָ אֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלֶיךָ, תִתְבָּרַךְ. וְאֵדַע תָּמִיד כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. “אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ”: