צא

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא חֲסָדִים טוֹבִים. רְאֵה נָא בְּעָנְיִי, כִּי לָרֹב אָנֹכִי בְּמֵצַר גָּדוֹל, וְהַתַּאֲווֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבְּרִים עָלַי מְאֹד, עַד שֶּׁאֵין לִי דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, בִּבְחִינַת: “כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים”, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאָפֶס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁגַּם בְּעֹצֶם דָחְקִי וּמְצָרֵי נַפְשִׁי תָּמִיד אֶהְיֶה פּוֹנֶה אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֶהְיֶה צוֹעֵק אֵלֶיךָ, תִתְבָּרַךְ, מִן הַמֵּצַר. “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ”:

מַלֵּא יְשׁוּעוֹת, הוֹשִׁיעָה נָא שֶׁאֵדַע שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּה שֶׁאֲנִי פּוֹנֶה עַצְמִי אֵלֶיךָ, הוּא רַק כְּחוּט הַשְּׂעָרָה, אַף עַל פִּי כֵן אֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁהוּא יָקָר בְּעֵינֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִ”מֵּצַר” - “צֶמֶר”. שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת דְדִיקְנָא קַדִּישָׁא, שֶׁיִּהְיוּ נִתְעוֹרְרִין וְנִמְשָׁכִין עָלַי כָּל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהֵם “תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִיקְנָא קַדִּישָׁא”, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ רַחֲמִים וָטוֹב וְשָׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וּזְכוּת, כַּאֲשֶׁר הֵאִירוּ לָנוּ חֲכָמֶיךָ. וַאֲקַיֵּם בִּי: “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ”, וּמִבְּחִינַת הַ”מֵּצַר” יִהְיֶה נַעֲשֶׂה “צֶמֶר”, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִיקְנָא וְכוּ’. וְנִזְכֶּה לִבְחִינַת חוּט שֶׁל צֶמֶר בְּיוֹם כִּפּוּר שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲווֹנוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ בֶּאֱמֶת הַכָּתוּב “אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ”. כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁעִקַּר סְלִיחַת עֲווֹנוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי בְּחִינָה זֹאת. עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה, מַלְכֵּנוּ, מוֹצֵא בְּיִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בַּחוֹטְאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כַּמָּה וְכַמָּה שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת. הַיְנוּ מַה שֶׁבְּחַסְדְּךָ אָנוּ מְנַתְּקִין עַצְמֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים מִן הָרַע אֶל הַטּוֹב, כְּחוּט הַשְּׂעָרָה עַל כָּל פָּנִים. וְנֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁגַּם זֶה יָקָר מְאֹד אֶצְלְךָ, מַלְכֵּנוּ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנוּ לְהָאִיר הַשְּׂעָרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִיקְנָא, בְּחִינַת צֶמֶר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תִּמְחֹל עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ. כִּי אַתָּה “סַלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמַחְלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ”: