צג

אָנָּא יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, יָחִיד קַדְמוֹן, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, טוֹב וּמֵטִיב לַכָּל. זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין וְלָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל הַתּוֹכָחוֹת שֶׁאַתָּה יִתְבָּרַךְ מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁאַתָּה מְבַזֶּה אוֹתָנוּ לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן - הַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כְּדֵי לְלַמֵּד עָלֵינוּ זְכוּת וָחֶסֶד, כְּדֵי שֶׁנָּשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. זַכֵּנוּ לָדַעַת וּלְהַאֲמִין בְּסוֹד זֶה כְּפִי שֶׁהֵאִירוּ וְגִילוּ חֲכָמֶיךָ הַנּוֹרָאִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַלְקְלִין מַעֲשֵׂיהֶם מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵין נִכָּר מְעַט הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ מֵעֹצֶם רִבּוּי הַפְּשָׁעִים וְהַקִּלְקוּלִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאִם אַתָּה יִתְבָּרַךְ תִּרְצֶה לְלַמֵּד עָלֵינוּ זְכוּת פָּשׁוּט עַל יְדֵי מְעַט הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ, יִתְעוֹרְרוּ הַמְּקַטְרְגִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְיִמְצְאוּ כְּנֶגֶד זֶה אֲלָפִים פְּעָמִים לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַדְּךָ יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, אַתָּה אַב הָרַחֲמָן מַלֵּא חֲסָדִים, הִנְּךָ חָפֵץ חֶסֶד וְאַתָּה רוֹצֶה בְּעַמֶּךָ וְחָפֵץ לְהַטּוֹת עִמָּנוּ כְּלַפֵּי חֶסֶד. לָכֵן גִּילוּ חֲכָמֶיךָ שֶׁאָז בְּטוּבְךָ וְחָכְמָתֶךָ הַנִּפְלָאָה אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְבַזֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הַבִּזָּיוֹן, עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר עָלֵינוּ שֶׁכְּבָר אָנוּ אֶצְלְךָ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כָּל הָאֻמּוֹת מֵאַחַר שֶׁכְּבָר קִלְקַלְנוּ כָּל כָּךְ. אָנָּא, מֶלֶךְ רַחֲמָן, זַכֵּה אוֹתָנוּ לָדַעַת בֶּאֱמֶת נֶאֱמָנָה שֶׁתֵּכֶף שֶׁאַתָּה, מוֹשִׁיעֵנוּ, מְהַפֵּךְ הַדָּבָר וְאוֹמֵר עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּמוֹ הָאֻמּוֹת מַמָּשׁ, אֲזַי תֵּכֶף נִתְגַּלֶּה וְנִתְרָאֶה עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא אֲמִתַּת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּנוּ:

כִּי בְּוַדַּאי בַּתְּחִלָּה לֹא הָיָה נֶחְשָׁב הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ כְּלָל, עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיָה נִרְאֶה כְּלָל. כִּי בְּוַדַּאי לְפִי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשֵׁנוּ, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם אֵין פּוֹגְמִין כָּל יָמֵינוּ רַק כְּחוּט הַשְּׂעָרָה אַחַת, הוּא גַּם כֵּן פְּגַם גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד. זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן וּמִכֹּל מִינֵי פְּגָמִים. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁפּוֹגְמִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מִחוּט הַשְּׂעָרָה. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהַפְּגָמִים וְהַחֲטָאִים מְרֻבִּים מְאֹד, אָנָּא הוֹשִׁיעֵנוּ מֵעָתָּה, כִּי מְעַט הַטּוֹב אֵינוֹ נִכָּר כְּלָל, בִּפְרָט כִּי גַּם מְעַט הַטּוֹב עַצְמוֹ מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי לְפָנֶיךָ תִּתְבָּרַךְ. אָז בְּוַדַּאי, אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אַתָּה, מַלְכֵּנוּ, תִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל עֹצֵם רִבּוּי הַפְּגָמִים, לְפִי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לָנוּ לִהְיוֹת, אָז בְּוַדַּאי כִּמְעַט אֶפֶס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם:

אָנָּא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְחָפֵץ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם, וְרַק אַתָּה יָדַעְתָּ יִצְרֵנוּ וְהֵיכָן הָאָדָם כָּבוּשׁ בָּזֶה הָעוֹלָם. עַל כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים רַחֲמֵנוּ, וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ תַּהֲפֹךְ הַדָּבָר לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל. וּמַה שֶׁאַתָּה ,אָבִינוּ, מַתְחִיל לְהַשְׁווֹת אוֹתָנוּ לְכָל הָאֻמּוֹת, בִּבְחִינַת “הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי”, כַּאֲשֶׁר הוֹכַחְתָּ אוֹתָנוּ עַל פָּנֵינוּ, הוּא רַק בְּחֶסֶד. מֵאַחַר וְתֵכֶף כְּשֶׁבְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל אַתָּה מְדַמֶּה וּמַשְׁוֶה אוֹתָנוּ לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת, בְּוַדַּאי הַכֹּל יוֹדוּ וַיֹּאמְרוּ בְּפֶה מַלֵּא שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ חִלּוּק רַב וְנִפְלָא, כִּרְחוֹק מִזְרַח מִמַּעֲרָב, בֵּין הַגָּרוּעַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לְבֵין הָעַכּוּ”ם. כִּי כְּנֶגֶד הָעַכּוּ”ם נִמְצָא תָּמִיד בְּיִשְׂרָאֵל כַּמָּה שְׂעָרוֹת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, כִּי “אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה”:

בְּרֹב חַסְדְּךָ תַּהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה תִּתְבָּרַךְ, מְדַמֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ”ם וְלִבְנֵי כוּשִׁיִּים, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה מִתְגַּלֶּה וּמֵאִיר לְעֵין כָּל הַזְּכוּת וְהַטּוֹב שֶׁבָּנוּ. כִּי כְּנֶגֶד הָעַכּוּ”ם בְּוַדַּאי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים, כִּי כֻּלָּנוּ מַנִּיחִין טַלִּית וּתְפִלִּין בְּכָל יוֹם וּמִתְעַנִּין בְּיוֹם כִּפּוּרִים וְכוּ’. וְעַל כֵּן אַחַר שֶׁאָמַרְתָּ עַל יְדֵי הַנָּבִיא, “הֲלֹא כִבְנֵי כוּשִׁיִּים” וְכוּ’, חוֹזֵר וּמְסַיֵּם תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר לְטוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ בְּרֹב רַחֲמֶיךָ: “אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד” וְכוּ’, “בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת” וְכוּ’. עַל כֵּן מַלְכֵּנוּ, אַב הָרַחֲמָן, זַכֵּנוּ לִזְכֹּר וּלְהָבִין כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁהִנְּךָ מְהַפֵּךְ הַדָּבָר, וּמְדַמֶּה אוֹתָנוּ יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ”ם, חַס וְשָׁלוֹם, נֵדַע תָּמִיד וְנִבְטַח בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִּתְגַּלֶּה וְיִתְרָאֶה כַּמָּה וְכַמָּה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ כְּנֶגֶד הָעַכּוּ”ם. וּתְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא מָשִׁיחַ וְיָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת, כִּי מָשִׁיחַ הוּא מִבְּחִינַת עָתִיק, בְּחִינַת “וְעַד עָתִיק יוֹמִין מְּטָא” וְהוּא יוֹדֵעַ לְלַמֵּד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל. וּבְחַסְדְּךָ יִמְצָא כָּל הַשְּׂעָרוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הָרַב שֶׁל בְּחִינַת עָתִיק, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. אֶל חָי, חֶלְקֵנוּ, צוּרֵנוּ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתָּמִיד, וּבְכָל מָקוֹם וּבְחִינָה, שֶׁחָס וְשָׁלוֹם יֵאָמַר עָלֵינוּ “קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי, כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְכוּ’” - תֵּכֶף בְּחַסְדְּךָ תַּחֲזֹר וְתֹאמַר וּתְקַיֵּם בָּנוּ: “וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם - יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי”. וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְרַחֲמֶנּוּ בֶּאֱמֶת, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה יִּתְגַּלֶּה עֹצֵם מַעֲלָתָם וְתִפְאַרְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד הָעַמִּים. בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה: