צד

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָפֵץ חֶסֶד מַלֵּא רַחֲמִים, הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחֵפֶץ בְּהִצָּדְקוֹ, הַדָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, רַב חֶסֶד וּמְרַבֶּה לְהֵטִיב, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי לִפְעָמִים אֲנִי נוֹפֵל בְּדַּעְתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם דָּבָר, כְּאִלּוּ אֵין בִּי שׁוּם טוֹב כְּלָל. אֲזַי זַכֵּנִי לִלְמֹד מֵאִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְזַכֵּנִי גַּם כֵּן לַהֲפֹךְ הַדָּבָר וּלְהַתְחִיל מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי. שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם זֹאת כְּפִי שֶׁהֶאָרְתָּ עֵינֵינוּ בְּחָכְמָתְךָ, וְאֶחְשֹׁב בְּמַחְשַׁבְתִּי: “אִם כֵּן, כְּפִי דַּעְתִּי אֲנִי כֻּלִּי רַע לְגַמְרֵי, וְאֵין בִּי שׁוּם טוֹב כְּלָל”. וְאָז דַּיְקָא תְרַחֵם שֶׁאַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ בְּעַצְמִי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָאוֹת בִּי עֲדַיִן. וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁכְּנֶגֶד הַגָּרוּעַ וְהָרַע לְגַמְרֵי, בְּוַדַּאי אֶמְצָא בְּעַצְמִי גַּם בְּעֹצֶם גְּרִיעוּתִי כַּמָּה וְכַמָּה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה בְּרַחֲמֶיךָ אֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי. וְזַכֵּנִי לְקַיֵּם כָּךְ בֶּאֱמֶת גַּם כֵּן לְגַבֵּי חֲבֵרַי, שֶׁאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, וְלִמְצֹא הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרַי, בְּחִינַת “וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע”, כְּמוֹ שֶׁלִּמְדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הַגְּדוֹלִים. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”: