יא.

הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת וְהַיֵּצֶר הָרָע, דַּרְכָּן לְהָמִיר וּלְהַחֲלִיף הַכֹּל־רַע בְּטוֹב וְטוֹב בְּרַע, עַד שֶׁרוֹצִין לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי הַמָּרָה מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְכוּ'. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם עַל־יְדֵי עַצְבוּת, מַה שֶּׁרוֹצִין לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וּלְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי סְבָרוֹתֵיהֶם הַמְהֻפָּכוֹת וְהַמְזֻיָּפוֹת וּמַחְלִישִׁין דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אָפְסָה תִּקְוָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי שֶׁיְּהַפֵּךְ וְיָמִיר הַכֹּל לְטוֹבָה, בִּבְחִינַת "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" - שֶׁצְּרִיכִין לַחֲטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה עַצְמוֹ וּלְהַפְּכוֹ גַּם־כֵּן לְשִׂמְחָה, וְלוֹמַר לְנַפְשׁוֹ: אַדְּרַבָּא, זֶהוּ תֹּקֶף שִׂמְחָתִי, שֶׁרָחוֹק כָּמוֹנִי כָּל־כָּךְ כָּל־כָּךְ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מִתְלַבֵּשׁ בְּצִיצִית וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין וְכוּ', אֲשֶׁר אֵין כָּל הָעוֹלָם כְּדַאי נֶגֶד אוֹר נְקֻדָּה אַחַת שֶׁל אֵיזֶה מִצְוָה. בִּפְרָט בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה כְּגוֹן בַּבֹּקֶר שֶׁמִּתְעַטֵּף בַּצִּיצִית, צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ מְאֹד דַּיְקָא מִתּוֹךְ עֹצֶם רִחוּקוֹ, כִּי הֲלוֹא אַחַר כָּל אֵלֶּה אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי זוֹכֶה עַתָּה בְּרֶגַע זֹאת לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית, שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּזְכוּת מִצְוָה זאֹת מְאֹד, וְ"כֵן תִּתְעַטֵּף נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי בְּאוֹר הַצִּיצִית וְכוּ'". וּמִי יָכוֹל לְשַׁעֵר בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלַל אוֹר הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל צִיצִית וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר מִצְוֹת.
בִּפְרָט כְּשֶׁבָּא שַׁבָּת אוֹ יוֹם־טוֹב שֶׁצְּרִיכִים לְקַבְּלָם בְּשִׂמְחָה מְאֹד וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שִׂמְחָתָם גַּם עַל יְמֵי הַחֹל. וְכֵן קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה מְאֹד. וְכָל מַה שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא רוֹצֶה לְבַלְבְּלוֹ בְּעַצְבוּת הַרְבֵּה מֵרִבּוּי פְּגָמָיו וְרִבּוּי דַּאֲגוֹתָיו וְכוּ', אָז אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי כָּל זֶה יְשַׂמַּח נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן אַחַר כָּל אֵלֶּה אֲנִי זוֹכֶה לַחֲטֹף טוֹב כָּזֶה, וְזֶה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנִּי כִּי־אִם זֹאת; וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוֹת בְּשִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יַעֲלֶה מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, וִיבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת עַל־יְדֵי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה עַצְמוֹ לְשִׂמְחָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי זֶה לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא: מִנֵּצַח־הוֹד־יְסוֹד לְחֶסֶד־גְּבוּרָה־תִפְאֶרֶת, וּמִחֶ‏סֶד־גְּבוּרָה־תִפְאֶרֶת לְחָכְמָה־בִינָה־דָעַת, עַד שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם". (שם יב, אות ד)