לח.

כָּל אָדָם, כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן רַחֲמָנוּת עַל עַצְמוֹ וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי - צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד מְאֹד לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלִרְאוֹת לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מַה שֶּׁזָּכָה מְעוֹדוֹ לַעֲשוֹת אֵיזֶה מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר וּלְהַפֵּךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וּלְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִפְעָמִים לְנַגֵּן אֵיזֶה נִגּוּן שֶׁל שִׂמְחָה, וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁאָז צְרִיכִין לִהְיוֹת שְׂמֵחִים מְאֹד בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת מִבֹּקֶר וְעַד עָרֶב, וּלְהַרְבּוֹת בְּנִגּוּנִים שֶׁל שִׂמְחָה הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים הַצְּרִיכִים לָשׁוּב, הוא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשִּׂמְחָה. וְכַמּוּבָן גַּם בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלִירְס, שֶׁעִקַּר רְפוּאַת הַבַּת־מַלְכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, הִיא עַל־יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, וְהֵם עִקַּר חַיּוּת כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי דְפִיקִין, וְעַל־יָדָם עִקַּר רְפוּאַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ; וְעַל־כֵּן הַשִּׂמְחָה הִיא דָבָר גָּדוֹל מְאֹד, וּצְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. (שם אות י)