צריך להשליך שכלו ולהמשיך את עצמו לתוך דרכי התמימות שעל ידי זה הכל יכולין לעלות: (לקו"ה על פס' ד)
א יהוה מלך ירגזו עמים, ישב כרובים תנוט הארץ:
ב יהוה בציון גדול, ורם הוא על־כל־העמים:
ג יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא:
ד ועז מלך משפט אהב, אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב | אתה עשית:
ה רוממו יהוה אלהינו, והשתחוו להדם רגליו, קדוש הוא:
ו משה ואהרן | בכהניו, ושמואל בקראי שמו, קראים אל־יהוה והוא יענם:
ז בעמוד ענן ידבר אליהם, שמרו עדתיו, וחק נתן־למו:
ח יהוה אלהינו אתה עניתם, אל נשא היית להם, ונקם על־עלילותם:
ט רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו, כי־קדוש יהוה אלהינו: