ז

מט זכר־דבר לעבדך, על אשר יחלתני:

נ זאת נחמתי בעניי, כי אמרתך חיתני:

נא זדים הליצני עד־מאד, מתורתך לא נטיתי:

נב זכרתי משפטיך מעולם | יהוה, ואתנחם:

נג זלעפה אחזתני מרשעים, עזבי תורתך:

נד זמרות היו־לי חקיך, בבית מגורי:

נה זכרתי בלילה שמך יהוה, ואשמרה תורתך:

נו זאת היתה־לי, כי פקדיך נצרתי:

מט זכר־דבר לעבדך, על אשר יחלתני:

נ זאת נחמתי בעניי, כי אמרתך חיתני:

נא זדים הליצני עד־מאד, מתורתך לא נטיתי:

נב זכרתי משפטיך מעולם | יהוה, ואתנחם:

נג זלעפה אחזתני מרשעים, עזבי תורתך:

נד זמרות היו־לי חקיך, בבית מגורי:

נה זכרתי בלילה שמך יהוה, ואשמרה תורתך:

נו זאת היתה־לי, כי פקדיך נצרתי:

לפרק הקודם

ו

לפרק הבא

ח

כל הזכויות בספר זה שמורות למלא וגדיש

טוען...