קכ

עַל יְדֵי זֶה שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְדַבֵּר בִּתְּפִלָּה: (לקו"מ על פס' ז)

א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת, אֶל־֖יְהֹוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י ֜קָרָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי:

ב יְֽהֹוָ֗ה, הַצִּ֣ילָה ֖נַפְשִׁי מִשּׂפַת־שֶׁ֑קֶר, מִלָּשׁ֥וֹן רמִיָּֽה:

ג מַה־יִּתֵּ֣ן ֖לךָ וּמַה־יֹּסִ֥יף לָ֗ךְ, לָשׁ֥וֹן רמִיָּֽה:

ד חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שׁנוּנִ֑ים, ֜עִם גַּחֲלֵ֥י רתָמִֽים:

ה אֽוֹיָה־֖לִּי כִּי־גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ, ֜שָׁכַ֗נְתִּי עִֽם־אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר:

ו ֖רַבַּת שָֽׁכנָה־לָּ֣הּ נַפְשִׁ֑י, ֜עִ֗ם שׂוֹנֵ֥א שָׁלֽוֹם:

ז אֲֽנִי־֖שָׁלוֹם, וכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר ֜הֵמָּה לַמִּלְחָמָֽה: