עקר התקון על ידי שמבינים בלבו שאין יודעין כלל, ומתחזקים על ידי זה דיקא לצעק ולצעק ולהתפלל ולבקש רחמים: (לקו"ה על פס' ב)
א מזמור לדוד, יהוה קראתיך חושה לי, האזינה קולי בקראי־לך:
ב תכון תפלתי קטרת לפניך, משאת כפי מנחת־ערב:
ג שיתה יהוה שמרה לפי, נצרה על־דל שפתי:
ד אל־תט־לבי לדבר | רע, להתעולל עללות | ברשע את־אישים פעלי־און, ובל־אלחם במנעמיהם:
ה יהלמני צדיק | חסד ויוכיחני, שמן ראש אל־יני ראשי, כי־עוד ותפלתי ברעותיהם:
ו נשמטו בידי־סלע שפטיהם, ושמעו אמרי כי נעמו:
ז כמו פלח ובקע בארץ, נפזרו עצמינו לפי שאול:
ח כי אליך | יהוה אלהים קרי אדני עיני, בכה חסיתי אל־תער נפשי:
ט שמרני מידי פח יקשו לי, ומקשות פעלי און:
י יפלו במכמריו רשעים, יחד אנכי עד־אעבור: