לג

עקר יסוד כל התורה כלה הוא האמונה, והוא עקר חיות וקיום כל העולמות כלם: (לקו"ה על פס' ד)

א רננו צדיקים ביהוה, לישרים נאוה תהלה:

ב הודו ליהוה בכנור, בנבל עשור זמרו־לו:

ג שירו־לו שיר חדש, היטיבו נגן בתרועה:

ד כי־ישר דבר־יהוה, וכל־מעשהו באמונה:

ה אהב צדקה ומשפט, חסד יהוה מלאה הארץ:

ו בדבר יהוה שמים נעשו, וברוח פיו כל־צבאם:

ז כנס כנד מי הים, נתן באוצרות תהומות:

ח ייראו מיהוה כל־הארץ, ממנו יגורו כל־ישבי תבל:

ט כי הוא אמר ויהי, הוא־צוה ויעמד:

י יהוה הפיר עצת־גוים, הניא מחשבות עמים:

יא עצת יהוה לעולם תעמד, מחשבת לבו לדר ודר:

יב אשרי הגוי אשר־יהוה אלהיו, העם | בחר לנחלה לו:

יג משמים הביט יהוה, ראה את־כל־בני האדם:

יד ממכון־שבתו השגיח, אל כל־ישבי הארץ:

טו היצר יחד לבם, המבין אל־כל־מעשיהם:

טז אין־המלך נושע ברב־חיל, גבור לא־ינצל ברב־כח:

יז שקר הסוס לתשועה, וברב חילו לא ימלט:

יח הנה עין יהוה אל־יראיו, למיחלים לחסדו:

יט להציל ממות נפשם, ולחיותם ברעב:

כ נפשנו חכתה ליהוה, עזרנו ומגננו הוא:

כא כי־בו ישמח לבנו, כי בשם קדשו בטחנו:

כב יהי־חסדך יהוה עלינו, כאשר יחלנו לך: