עד

עקר התשובה כשיודעים ומאמינים שה' יתברך נמצא עמו תמיד בכל עת ובכל מקומות שהוא: (לקו"ה על פס' יב)

א משכיל לאסף, למה אלהים זנחת לנצח, יעשן אפך בצאן מרעיתך:

ב זכר עדתך | קנית קדם, גאלת שבט נחלתך, הר־ציון זה | שכנת בו:

ג הרימה פעמיך למשאות נצח, כל־הרע אויב בקדש:

ד שאגו צרריך בקרב מועדך, שמו אותתם אתות:

ה יודע כמביא למעלה, בסבך־עץ קרדמות:

ו ועתה ועת פתוחיה יחד, בכשיל וכילפות יהלמון:

ז שלחו באש מקדשך, לארץ חללו משכן־שמך:

ח אמרו בלבם נינם יחד, שרפו כל־מועדי־אל בארץ:

ט אותתינו לא ראינו, אין־עוד נביא, ולא־אתנו ידע עד־מה:

י עד־מתי אלהים יחרף צר, ינאץ אויב שמך לנצח:

יא למה תשיב ידך וימינך, מקרב חיקך חוקך כלה:

יב ואלהים מלכי מקדם, פעל ישועות בקרב הארץ:

יג אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על־המים:

יד אתה רצצת ראשי לויתן, תתננו מאכל לעם לציים:

טו אתה בקעת מעין ונחל, אתה הובשת נהרות איתן:

טז לך יום אף־לך לילה, אתה הכינות מאור ושמש:

יז אתה הצבת כל־גבולות ארץ, קיץ וחרף אתה יצרתם:

יח זכר־זאת אויב חרף | יהוה, ועם־נבל נאצו שמך:

יט אל־תתן לחית נפש תורך, חית ענייך אל־תשכח לנצח:

כ הבט לברית, כי־מלאו מחשכי־ארץ נאות חמס:

כא אל־ישב דך נכלם, עני ואביון יהללו שמך:

כב קומה אלהים ריבה ריבך, זכר חרפתך מני־נבל כל־היום:

כג אל־תשכח קול צרריך, שאון קמיך עלה תמיד: