העקר הוא האמונה, וצריך כל אחד לחפש את עצמו אם אמונתו שלמה ולחזק את עצמו באמונה תמיד: (ק.לקו"מ על פס' ד)
א למנצח | על־הגתית לאסף:
ב הרנינו לאלהים עוזנו, הריעו לאלהי יעקב:
ג שאו־זמרה ותנו־תף, כנור נעים עם־נבל:
ד תקעו בחדש שופר, בכסה ליום חגנו:
ה כי חק לישראל הוא, משפט לאלהי יעקב:
ו עדות | ביהוסף שמו, בצאתו על־ארץ מצרים, שפת לא־ידעתי אשמע:
ז הסירותי מסבל שכמו, כפיו מדוד תעברנה:
ח בצרה קראת ואחלצך, אענך בסתר רעם, אבחנך על־מי מריבה סלה:
ט שמע עמי ואעידה בך, ישראל אם־תשמע־לי:
י לא־יהיה בך אל זר, ולא תשתחוה לאל נכר:
יא אנכי | יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים, הרחב־פיך ואמלאהו:
יב ולא־שמע עמי לקולי, וישראל לא־אבה לי:
יג ואשלחהו בשרירות לבם, ילכו במועצותיהם:
יד לו עמי שמע לי, ישראל בדרכי יהלכו:
טו כמעט אויביהם אכניע, ועל־צריהם אשיב ידי:
טז משנאי יהוה יכחשו־לו, ויהי עתם לעולם:
יז ויאכילהו מחלב חטה, ומצור דבש אשביעך: