אָמַר, הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל וְכַמָּה צַדִּיקִים עָשׂוּ וְתִקְּנוּ בָּעוֹלָם מַה שֶּׁתִּקְּנוּ וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּפְטְרוּ וְנִסְתַּלְּקוּ נִפְסַק הַדָּבָר, הַיְנוּ הַהֶאָרָה שֶׁהֵאִירוּ בְּתַלְמִידֵיהֶם וְהֶחֱזִירוּם לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לֹא נִמְשַׁךְ מִדּוֹר לְדוֹר רַק נִפְסַק[19], עַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קִיּוּם לָעַד.
וְכֵן דִּבֵּר עוֹד פַּעַם אַחַת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁאִיר תַּלְמִידִים שֶׁאֵלּוּ הַתַּלְמִידִים יַעֲשׂוּ תַּלְמִידִים אֲחֵרִים, וְכֵן הַתַּלְמִידֵי תַלְמִידִים יָאִירוּ לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכֵן לְדוֹרֵי דוֹרוֹת[20]. (חיי מוהר"ן, אות שע"ג)
. "וידעתי שבימינו כמעט כבר נשקע האור הקדוש של הבעל שם טוב זצ"ל" (עלים לתרופה, רנג) ↑
. "והכל בכוח הצדיק החכם האמת שהוא האיר זה הדעת בתלמידיו וכולם מקבלים ממנו להאיר יותר מדור לדור" (ליקוטי הלכות, נדרים ד, ו) ↑