ילקוט שמעוני · בראשית · פרשת ויצא

פסוק א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. (משלי יד, ל) "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא" כֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה טָעַן לִבֵּיהּ יַת רַגְלוֹהִי הֲדָא אָמַר, כְּרֵסָא טָעַן רַגְלוֹהִי.

פסוק ב-ג וַיַּרְא וְהִנֵּה. רַבִּי חַמָּא בַּר חֲנִינָא פָּתַר בָּהּ שִׁית שִׁטִּין XאY וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זֶה הַבְּאֵר וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל אֶחָד מוֹשֵׁךְ לְשִׁבְטוֹ וּלְדִגְלוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, כִּמְלֹא פִּי כְּבָרָה קְטַנָּה הָיָה בָּהּ וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, בִּשְׁעַת הַמַּחֲנוֹת וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן, שֶׁמִּשָּׁם מוֹשֵׁךְ כָּל אֶחָד לְשִׁבְטוֹ וּלְדִגְלוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, בִּשְׁעַת הַמַּסָּעוֹת XבY דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זֶה צִיּוֹן וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רוֹבְצִים עָלֶיהָ, אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זֶה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָּל הָעֲדָרִים, בָּאִים מִלְּבֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם. וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שֹׁאֲבִין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, שֶׁמֻּנָּח עַד רֶגֶל הַבָּא. XגY דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זֶה צִיּוֹן וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִּינִין. דְּתָנִינָן, שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִּינִין הָיוּ שָׁם אֶחָד בְּפֶתַח הַר הַבַּיִת וְאֶחָד בְּפֶתַח הָעֲזָרָה, וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּין. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זֶה בֵּית דִּין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָּל הָעֲדָרִים, אֵלּוּ בֵּית דִין שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדִּין עַד שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִין אוֹתוֹ עַל בֻּרְיוֹ. XדY דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זֶה צִיּוֹן וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, זֶה שְׁלֹשָׁה מַלְכֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ מִן הַהֶקְדֵשׁוֹת הַצְּפוּנוֹת וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זוֹ זְכוּת אָבוֹת, וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָּל הָעֲדָרִים, זוֹ מַלְכוּת הָרְבִיעִית שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוּנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן שֶׁהֶעֱשִׁירוּ מִן הַהֶקְדֵשׁוֹת שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, לֶעָתִיד לָבֹא זְכוּת אָבוֹת עוֹמֶדֶת XהY דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ סַנְהֶדְרִין וְהִנֵה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶן כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, הַמּוּפְלָא שֶׁבְּבֵית דִּין שֶׁהוּא מְסָרֵס הַהֲלָכָה. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָּל הָעֲדָרִים, אֵלּוּ תַּלְמִידִים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּהֲלָכָה עַד שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ עַל בֻּרְיָהּ. XוY דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה קְרוּאִין כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ, שֶׁמִּשָּׁם שׁוֹמְעִין אֶת הַתּוֹרָה. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זֶה יֵצֶר הָרָע וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָּל הָעֲדָרִים זֶה הַצִּבּוּר. וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן, זֶה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁגּוֹלְלִין וְשׁוֹמְעִין מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיּוֹצְאִין יֵצֶר הָרָע חוֹזֵר.

רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קַרְיָא בְּסִינַי וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זֶה סִינַי וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם שָׁמְעוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זוֹ שְׁכִינָה וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָּל הָעֲדָרִים, שֶׁאִלּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל חֲסֵרִין אֶחָד לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם שָׁמְעוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר, "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם".

פסוק ד-ו וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא פָּתַר קַרְיָא בַּגָּלֻיּוֹת וַיֹּאמְרוּ מֵחָרָן אֲנָחְנוּ, מֵחֲרוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אָנוּ בּוֹרְחִין הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר, הַיְדַעְתֶּם אֶת מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְלַבֵּן עֲוֹנוֹתֵיהֶם כַּשֶּׁלֶג וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלוֹם לוֹ, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה זְכוּת, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לא, יד טז) "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים וְגוֹ' כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".

וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלוֹם לוֹ. בֵּינֵיכֶם לְבֵינוֹ וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם. וְאִי פַּטָטִין אַתְּ בָּעֵי וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן, הֲדָא אָמְרָה שֶׁהַדִּבּוּר מָצוּי בְּנָשִׁים.

פסוק ז וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל. אָמַר לָהֶם אִם שׁוֹמְרֵי שָׂכָר אַתֶּם, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל. וְאִם שֶׁלָּכֶם אַתֶּם רוֹעִים, לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ.

פסוק ט רמז קכד וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַמְלִיאֵל בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין שְׁכוּנוֹת לִשְׁכוּנוֹת לְהַלָּן שֶׁבַע וּבִקְּשׁוּ הָרוֹעִים לְהִזְדַּוֵג לָהֶם, דִּכְתִיב "וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרֲשׁוּם", בְּרַם הָכָא אַחַת הָיְתָה וְלֹא נִזְדַּוֵג לָהּ בְּרִיָּה עַל שֵׁם (תהלים לד, ח) "חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם", לִסְבוּבִים לִירֵאָיו.

פסוק י וַיִּגַּשׁ וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן. כְּאָדָם שֶׁהוּא מַעֲבִיר אֶת הַפְּקָק מֵעַל פִּי הַצְּלוֹחִית (וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל כָּל נְשִׁיקָה לְתִּפְלוּת בַּר מִן תְּלַת וְכוּ' עַד וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן).

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁהוּא נִכְנָס לָעִיר וּמוֹצֵא נְעָרוֹת יוֹצְאוֹת לְפָנָיו דַּרְכּוֹ מְיֻשֶּׁרֶת, בֹּא וּרְאֵה מֵאֱלִיעֶזֶר (לעיל כד, טו) "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת", יַעֲקֹב וְרָחֵל בָּאָה.

פסוק יא וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל. כָּל נְשִׁיקָה לְתִפְלוּת, בַּר מִתְּלָתָא XאY נְשִׁיקָה שֶׁל גְּדֻלָּה "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וְגוֹ' וַיִּשָּׁקֵהוּ", XבY נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרָקִים, (שמות ד, כז) "וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ", XגY נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרִישׁוּת (רות א, יד) "וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ" רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר, אַף נְשִׁיקָה שֶׁל קְרֵבוּת וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ.

וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. לָמָּה בָּכָה, אָמַר, אֱלִיעֶזֶר בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה מַה כְּתִיב בֵּיהּ (לעיל כד, י) "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים", וַאֲנִי לֹא נֶזֶם אֶחָד וְלֹא צָמִיד אֶחָד.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּכָה, שֶׁרָאָה שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה. דְּהִיא אָמְרָה לֵיהּ "לָכֵן יִשְׁכַּב" וְגוֹ' עִמָּךְ הוּא דָּמִיךָ, עִמִּי לֵית הוּא דָּמִיךָ.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּכָה, שֶׁרָאָה בְּנֵי אָדָם מְלַחֲשִׁין, אָמְרוּ אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְכִי מַה בָּא זֶה לְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ דָּבָר שֶׁל עֶרְוָה שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם בְּמַבּוּל גָּדְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם עַצְמָם מִן הָעֶרְוָה, וַהֲדָא אָמְרָה שֶׁבְּנֵי מִזְרָח גְּדוּרִים מִן הָעֶרְוָה.

פסוק יב וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא. אִם לְרַמָּאוּת, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְאִם לְצִדְקוּת, וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא.

וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ. אֵין אִשָּׁה רְגִילָה אֶלָּא לְבֵית אִמָּהּ. וְהַכְּתִיב וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ, אָמַר לֵיהּ, שֶׁמֵּתָה, וּלְמִי הָיָה לָהּ לְהַגִּיד, לֹא לְאָבִיהָ.

פסוק יג וַיְהִי כִשְׁמוֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ. אָמַר, אֱלִיעֶזֶר פְּסוּל הַבַּיִת הָיָה, וּכְתִיב בֵּיהּ (לעיל כד, י) "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים", זֶה שֶׁהוּא אֲהוּבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְכֵיוָן דְּלָא חָמָא אַפִּיסְתִּיקָא וַיְחַבֶּק לוֹ, אָמַר דִּילְמָא דִּינָרִין אִינוּן וְאִינוּן יָהִיב לֵיהּ בְּחַרְצֵיה וְכֵיוָן דְּלָא אַשְׁכַּח כְּלוּם וַיְנַשֶּׁק לוֹ, אָמַר, דִּילְמָא אִנּוּן וְאִנּוּן יַהֲבִין בְּפוּמֵיהּ וְכֵיוָן דְּלָא אַשְׁכַּח אָמַר מָה אַתְּ סָבוּר, מָמוֹן אָתִיתִי טָעִין לָא אָתִית טָעִין אֶלָּא מִלִּין וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

פסוק יד וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה. אָמַר, מֶלֶךְ הָיִיתִי סָבוּר לַעֲשׂוֹתְךָ עָלַי וְכֵיוָן דְּלֵית עִמָּךְ כְּלוּם אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה כַּהֲדֵין גַּרְמָא, אֲנָא מְהַדֵּק לָךְ וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים, לִמְּדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, עַד הֵיכָן חַיָּב אָדָם לִטָּפֵל בִּקְרוֹבָיו, עַד חֹדֶשׁ.

פסוק טו וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה. וְאִם לַאו וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם, אֶפְשָׁר כֵּן אֶלָּא אִי הֲוָה פָּעֳלָא בַּעֲשָׂרָה פּוּלְרִין הֲוָה יָהִיב לֵיהּ חֲמִשָּׁה וְאִי הֲוָה מוֹבִילְתֵיהּ בְּשִׁתָּא פּוּלְרִין הֲוָה יָהִיב לֵיהּ תְּלָתָא פּוּלְרִין אָמַר לֵיהּ, מָה אַתְּ סָבוּר מָמוֹן אָתִית בָּעֵי מִנָּךְ, לָא אָתִית אֶלָּא בְּגִין תַּרְתֵּין טַלְיָתָךְ.

פסוק טז וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת. כִּשְׁתֵּי קוֹרוֹת מְפֻלָּשׁוֹת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ זוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים, זוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים מִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת וּמִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת מִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת, וּמִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת מִזּוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת, וּמִזּוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת קָרְבַּן בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וּמִלְחֶמֶת בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת לָזוֹ נִתַּן שְׁתֵּי לֵילוֹת וְלָזוֹ נִתַּן שְׁתֵּי לֵילוֹת, לְלֵאָה לֵיל שֶׁל פַּרְעֹה, וְלֵילוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב וּלְרָחֵל לֵילוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן וְלֵילוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ".

שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה. גְּדוֹלָה בְּמַתְּנוֹתֶיהָ כְּהֻנָּה לְעוֹלָם, וּמַלְכוּת לְעוֹלָם. וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל, קְטַנָּה בְּמַתְּנוֹתֶיהָ, יוֹסֵף לְשָׁעָה, שָׁאוּל לְשָׁעָה.

פסוק יז רמז קכה וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת. אֲמוֹרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קוֹדָמוֹי, עֵינֵי לֵאָה רַכִּיכִין אָמַר לֵיהּ עֵינֵי דְאִמָךְ הָווּ רַכִּיכִין וּמַהוּ רַכּוֹת רַכּוֹת מִבִּכְיָּהּ שֶׁכָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים שֶׁיְּהֵא גָּדוֹל נוֹשֵׂא לַגְּדוֹלָה וְקָטָן לַקְּטַנָּה וְהָיְתָה בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּיָדוֹ שֶׁל רָשָׁע.

אָמַר רַבִּי חוּנְיָא, קָשָׁה הַתְּפִלָּה שֶׁבִּטְּלָה הַגְּזֵרָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָּדְמָה לַאֲחוֹתָהּ.

אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מָה רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנָּטַל בְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן וּנְתָנָהּ לְיוֹסֵף מִשְׁאָר בָּנָיו, רְאוּיָה הָיְתָה בְּכוֹרָה לָצֵאת מֵרָחֵל דִּכְתִיב (להלן לז, ב) "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף", אֶלָּא שֶׁקָּדְמָה לֵאָה בְּרַחֲמִים, וּמִתּוֹךְ צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל הֶחֱזִירָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהּ. וַאֲמַאי קְדָמָתָהּ לֵאָה, דִּכְתִיב וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, מַאי רַכּוֹת, אִילֵימָא רַכּוֹת מַמָּשׁ, אֶפְשָׁר בִּגְנוּת בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב, דִּכְתִיב (לעיל ז, ח) "וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה", בִּגְנוּת הַצַּדֶּקֶת דִּבֵּר הַכָּתוּב, אֶלָּא שֶׁמַּתְּנוֹתֶיהָ אֲרֻכּוֹת, כְּהֻנָּה לְוִיָּה וּמַלְכוּת רָבָא אָמַר, לְעוֹלָם רַכּוֹת מַמָּשׁ וְלֹא גְּנַאי הוּא לָהּ אֶלָּא שֶׁבַח הוּא לָהּ, שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שְׁנֵי בָּנִים יֵשׁ לָהּ לְרִבְקָה וּשְׁתֵּי בָּנוֹת יֵשׁ לוֹ לְלָבָן, הַגְּדוֹלָה לַגָּדוֹל וְהַקְּטַנָּה לַקָּטָן, וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וְשׁוֹאֶלֶת לִבְנֵי אָדָם מַה מַּעֲשָׂיו שֶׁל גָּדוֹל אִישׁ רָע הוּא וּמְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת, קָטָן מַה מַּעֲשָׂיו, "אִישׁ תָּם (הוּא) יֹשֵׁב אֹהָלִים" הוּא, וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּבוֹכָה עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינֶיהָ, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (להלן פסוק לא) "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה", מַאי שְׂנוּאָה, אִילֵימָא שְׂנוּאָה מַמָּשׁ, אֶפְשָׁר בִּגְנוּת בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא דִּבֵּר וְכוּ', אֶלָּא רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשְּׂנוּאִין מַעֲשֶׂה עֵשָׂו בְּפָנֶיהָ (שם) "וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ". וּמַאי צְנִיעוּת הָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל, דִּכְתִיב (לעיל פסוק יב) וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וַהֲלֹא בֶּן אֲחוֹת אָבִיהָ הוּא, אֶלָּא אָמַר לָהּ מִנְסַבְתְּ לִי, אָמְרָה לֵיהּ אֵין, מִיהוּ אִית לִי אַבָּא רַמָּאָה וְלֹא יָכֹלְתְּ לֵיהּ, אָמַר לָהּ מַאי רַמָּאוּתֵיה, אָמְרָה לֵיהּ אִית לִי אַחְתָא קְשִׁישָׁא מִנָּאי וָלֹא מְנַסֵּב לִי מִקַמָּהּ אָמַר לָהּ אָחוּהָ אֲנָא בְּרַמָּאוּת. וּמִי שָׁרֵי לְהוּ לְצַדִּיקֵי לִסְגוּיֵי בְּרַמָּאוּת, אֵין, דִּכְתִיב "עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל", מָסַר לָהּ סִימָנִין. כִּי מְעַיֵּל לָהּ לְלֵאָה סָבְרָה רָחֵל הַשְׁתָּא אֲחוֹתִי מִכְסְפָה מְסַרְתִּינְהוּ נִיהֲלָהּ הַיְנוּ דִּכְתִיב (להלן פסוק כה) "וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה", מִכְלָל דְּעַד הַשְׁתָּא לָאו לֵאָה הִיא, אֶלָּא מִתּוֹךְ סִימָנִין שֶּׁמָּסְרָה רָחֵל לְלֵאָה לֹא הֲוָה יָדַע לָהּ עַד הַהִיא שַׁעְתָּא.

זֶה שֶאָמַר הַכָּתוּב "לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק (עֵינוֹ) [עֵינָיו] וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא". אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, בִּשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל שֶׁמָּסְרָה לָהּ סִימָנִין לַאֲחוֹתָהּ, זָכְתָה וְיָצָא מִמֶּנָּה שָׁאוּל וּבִשְׂכָר צְנִיעוּת דַּהֲוָה בְּשָׁאוּל, דִּכְתִיב (שמואל א י, טז) "וְעַל דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ", זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ אֶסְתֵּר, דִּכְתִיב (אסתר ב, כ) "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ".

פסוק יח אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה. אָמַר בְּגִין דְאַנְשֵׁי מְקוֹמָךְ רַמָּאִין אֲבָרֵר אֶת קִנְיָנִי בְּרָחֵל, וְלֹא בְּלֵאָה, בִּתְּךָ, שֶׁלֹּא תָּבִיא אַחֶרֶת מִן הַשּׁוּק וְתִקְרָא אֶת שְׁמָהּ רָחֵל, קְטַנָה, שֶׁלֹּא תַּחֲלִיף שְׁמוֹתָן זוֹ בָּזוֹ. וַאֲפִילּוּ אַתְּ נוֹתֵן אֶת הָרָשָׁע בַּחֲמוֹר שֶׁל חָרָשִׁין אֵין אַתְּ מוֹעִיל.

פסוק כא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי. אָמַר רַב אֵיבוֹ, אֲפִלּוּ אָדָם פָּרוּץ, בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה גְּנַאי הוּא לוֹ, וְאָדָם צָנוּעַ כְּיַעֲקֹב אוֹמֵר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא כָּךְ אָמַר, גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וְעַכְשָׁו הֲרֵינִי שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים וְאִם אֵינִי מַעֲמִידָן עַכְשָׁו אֵימָתַי אֲנִי מַעֲמִידָן, לְכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר הָבָה אֶת אִשְׁתִּי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ.

פסוק כב-כה וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה. אָמַר לָהֶם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהָיִינוּ מְדֻחָקִים לְמָיִם, וְכֵיוָן שֶׁבָּא הַצַּדִיק הַזֶּה נִתְבָּרְכוּ הַמַּיִם. אָמְרִין לֵיהּ, וּמָה אַהֲנֵי לְךְ אָמַר לְהוֹן אִי בָּעְיִין אַתּוּן אֲנָא מְרַמֵּי בֵּיהּ, וְיָהִיב לֵיהּ הֲדָא לֵאָה וְהוּא רָחִים לַהֲדָא רָחֵל סָגִי, וְהוּא עָבַד גַּבֵּיכוֹן שֶׁבַע שְׁנִין אָחֳרָנִין אָמְרִין לֵיהּ, עָבִיד מָה דְהָנִי לָךְ אָמַר לְהוֹן, יְהָבוּן לִי מַשְׁכּוֹנִין דְּלֵית חַד מִנְּכוֹן מְפַרְסֵם יָתִי, וְיַהֲבוּן לֵיהּ מַשְׁכּוֹנִין אָזַל וְאַיְתֵי חֲמַר וּמְשַׁח וְקוּפֶּר הֱוֵי לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לָבָן הָאֲרַמִּי, שֶׁרִמָּה בְּאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ כָּל הַהוּא יוֹמָא הָווּ מְכַלְּלָן לֵיהּ וְכֵיוָן דְּעַל בְּרַמְשָׁא אָמַר לְהוֹן מַה כְּדוֹן אָמְרִין לֵיהּ אַתְּ גָּמַלְתָּ חֶסֶד בִּזְכוּתָךְ, גַּם אָנוּ נִגְמֹל חֶסֶד עִמָּךְ הָווּ מְקַלְּסִים קָדָמֵיהּ וְאָמְרוּ הִי לֵאָה הִי לֵאָה בְּרַמְשָׁא אָתוּן מְטַלְיָתָא נָטְפוּן בּוֹצִינָא אָמַר לְהוֹן מַהוּ כְּדִין אָמְרִין לֵיהּ מָה אַתְּ סָבוּר דַּאֲנָן בָּזוּי דִכַוָתְכוֹן כָּל הַהוּא לֵילְיָא הָיָה צֹוֵחַ לָהּ רָחֵל רָחֵל וְהִיא עָנְיָא לֵיהּ. בְּצַפְרָא וְהִנֵּה הִיא לֵאָה, אָמַר לָהּ מָה רַמָּיְתָּא בַּת רַמַּאי לָאו בְּלֵילְיָא הֲוָה קָרַיְנָא רָחֵל וְאַתּ עָנִית לִי, אָמְרָה לֵיהּ אִית סַפָּר דְּלֵית לֵיהּ תַּלְמִידִים לֹא כֵּן הֲוָה אָבוּךְ צָוַח לְךָ עֵשָׂו, וְאַתְּ עָנִי לֵיהּ.

פסוק כז מַלֵּא שְׁבוּעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת. מִכָּאן שֶׁאֵין מְעַרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה.

פסוק כט לָקַח לָבָן שְׁתֵּי שִׁפְחוֹתָיו וְנָתַן לִשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו, וְכִי שִׁפְחוֹתָיו הָיוּ וַהֲלֹא בְּנוֹתָיו הָיוּ אֶלָּא בְּנִמּוּס הָאָרֶץ בְּנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מִפִּילַגְשָׁיו הֵן נִקְרָאוֹת שְׁפָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ.

פסוק ל וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה וַיַעֲבֹד עִמּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם פּוֹעֵל עוֹשֶׂה מְלָאכָה עִם בַּעַל הַבַּיִת שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ שָׁנִים בֶּאֱמוּנָה, וּלְבַסּוֹף הוּא מִתְעַצֵּל, בְּרַם הָכָא מָה הָרִאשׁוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת, אַף הָאַחֲרוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת, מָה הָרִאשׁוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה, אַף הָאַחֲרוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב "וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה", אָמַר לָהֶם דֻּגְמָא שֶׁלָּכֶם דּוֹמָה לְיַעֲקֹב מַה יַעֲקֹב עַד שֶׁלֹּא נָשָׂא אִשָּׁה נִשְׁתַּעְבֵּד וּמִשֶּׁנָּשָׂא מִשְׁתַּעְבֵּד אַף אַתֶּם עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד גּוֹאֵל נִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם וּמִשֶּׂנוֹלַד גּוֹאֵל מִשְׁתַּעְבְּדִין.

פסוק לא וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח, (תהלים סט, לד) "כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה' וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה", אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת, פָּסוּק זֶה לֹא סוֹפוֹ ראשׁוֹ וְלֹא רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ לֹא הֲוָה צָרִיךְ לְמֵימָר אֶלָּא כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה' וְאֶת אֲסִירִים לֹא בָּזָה, אֶלָּא "כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה'" אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר דַּל דַךְ מָךְ עָנִי וְאֶבְיוֹן בְּיִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. "וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה" אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקְדָּן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי לֵאָה שְׂנוּאַת בַּיִת הָיְתָה וְכֵיוָן שֶׁנִּפְקְדָה נִזְקְפָה.

וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. שֶׁעָשְׂתָה כְּמַעֲשֶׂה הַשְּׂנוּאָה שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לְהִנָּשֵׂא לְשׂוֹנֵא, שֶׁכָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים שֶׁיְּהֵא הַגָּדוֹל נוֹשֵׂא לַגְּדוֹלָה וְהַקָּטָן לַקְּטַנָּה (כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה) וְהָיוּ הַכֹּל סוֹנְטִין בָּהּ מְפָרְשֵׁי יַמִּים סוֹנְטִין בָּהּ, מְהַלְכֵי דְּרָכִים סוֹנְטִין בָּהּ, וְהָיוּ אוֹמְרִים לֵאָה זוֹ אֵין סִתְרָה כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת לֹא הָיְתָה מְרַמָּה בַּאֲחוֹתָהּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ מַעֲשִׂים שֶׁרִמָּה לֵאָה בַּאֲחוֹתָהּ נָתַן דַּעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ, וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר, לְאִמָּן שֶׁל אֵלּוּ אֲנִי מְגָרֵשׁ וּבַסּוֹף הוֹדָה בַּדָּבָר (להלן מז, לא) "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה", מִי הָיָה רֹאשׁ מִטָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, לֹא לֵאָה.

וְרָחֵל עֲקָרָה. הָיְתָה עִקָרוֹ שֶׁל בָּית, רֹב מְסֻבִּין שֶׁל לֵאָה הָיְתָה וְאַף עַל פִּי כֵן עוֹשִׂין רָחֵל עִקָר וְרָחֵל עֲקָרָה, עִקָרָהּ שֶׁל בַּיִת לְפִי שֶׁהַדְּבָרִים תְּלוּיִם בְּרָחֵל לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמָהּ, (ירמיה לא, יד) "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ", וְלֹא עַל שְׁמָהּ אֶלָּא עַל שֵׁם בְּנָהּ דִּכְתִיב "אוּלַי יֶחֱנַן ה' צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף", וְלֹא לְשֵׁם בְּנָהּ אֶלָּא לְשֵׁם בֶּן בְּנָהּ, (ירמיה לא, יט) "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם".

מִשֶּׁבַע חֳדָשִׁים יָלְדָה לֵאָה אֶת בָּנֶיהָ, וּלְשֶׁבַע שָׁנִים נוֹלְדוּ לְיַעֲקֹב אַחַד עָשָׂר בָּנִים, וּבַת אַחַת, וְכֻלָּן נוֹלְדוּ וְנוֹלְדוּ זִוּוּגָן עִמָּם, חוּץ מִיּוֹסֵף שֶׁלֹּא נוֹלַד זִוּוּגוֹ עִמּוֹ, שֶׁהָיְתָה אָסְנַת בַּת דִּינָה רְאוּיָה לוֹ לְאִשָּׁה, וְחוּץ מִדִּינָה שֶׁלֹּא נוֹלַד זִווּגָהּ עִמָּהּ, אָמַר, הַיַּלְדָה הַזֹּאת דִּין וּמִשְׁפָּט, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ דִּינָה.

רמז קכו אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שָׁלֹשׁ מַפְתֵּחוֹת הֵן בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא מְסָרָן בְּיַד שָׁלִיחַ, אֵלּוּ הֵן, מַפְתֵּחַ שֶׁל חַיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּפְתַּח (ה') אֶת רַחְמָהּ", מַפְתֵּחַ שֶׁל מָטָר מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, יב) "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב", מַפְתֵּחַ שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, יג) "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם". בְּמַעֲרָבָא אַמְרֵי, אַף מַפְתֵּחַ שֶׁל פַּרְנָסָה, שֶׁנֶּאֱמַר "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ". וְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעֲמָא לֹא קָא חָשִׁיב לֵהּ לְהָא, אָמַר לְךָ רַבִּי יוֹחָנָן, גְּשָׁמִים הַיְנוּ פַּרְנָסָה.

תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁצִּירִים לַבַּיִת כָּךְ צִירִים לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ד, יט) "וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁדְּלָתוֹת לַבַּיִת כָּךְ דְּלָתוֹת לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ג, י) "כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי". אָמַר רָבָא, כֻּלָּן אֵינָן מִטַמְּאִין בְּאֹהֶל שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט, יד) "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", דָּבָר הַשָּׁוֶה בְּכָל אָדָם, וּבְאִישׁ לֵיכָּא צִירִים, וְהַכְּתִיב "צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה" צִירֵי בָּשָׂר דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי רְמַ"ח הֵיכִי מַשְׁכַּחַת לָהּ לֹא בָּאִישׁ וְלֹא בָּאִשָּׁה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁמַּפְתֵּחַ לַבַּיִת כָּךְ מַפְתֵּחַ לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא קַשְׁיָא תַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁשָׁלְקוּ זוֹנָה אַחַת שֶׁנִתְחַיְּבָה שְׂרֵפָה לַמֶּלֶךְ וּמָצְאוּ בָּהּ רנ"ב אֵבָרִים, בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כַּמָּה אֵבָרִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, אָמַר רְמַ"ח, אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, וַהֲלֹא בָּדַקְנוּ וּמָצָאנוּ רנ"ב, שֶׁמָּא בְּאִשָּׁה בְּדַקְתֶּם שֶׁהוֹסִיף בָּהּ הַכָּתוּב שְׁנֵי צִירִים וּשְׁנֵי דְּלָתוֹת דִּילְמָא אַידֵי דְזוּטְרָא אִתְמוּחֵי אִתְמַח.

פסוק לב וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא, אַרְבַּע מִדּוֹת בְּשֵׁמוֹת, יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִין, עֵשָׂו עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יִשְׁמָעֵאל שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שְׁמוֹתֵיהֶן כְּעוּרִין וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, אֵלּוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה, (עזרא ב, נא) "בְּנֵי בַקְבּוּק בְּנֵי חֲקוּפָא בְּנֵי חַרְחוּר" זָכוּ וְעָלוּ וּבָנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. שְׁמוֹתֵיהֶן כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, אֵלּוּ מְרַגְּלִים, "סְתוּר" בַּר מִסְתּוֹרִין "גַּדִי" כְּגִידִין מְרָרִין. שְׁמוֹתֵיהֶן נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶן נָאִים, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים רְאוּבֵן רְאוּ בֵּן בֵּין הַבָּנִים שִׁמְעוֹן שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא, אֵין שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל שְׁבָטִים עָכוּר לָהֶם אֶלָּא חָפוּת לָהֶם.

פסוק לג וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי. עָתִיד זֶה (לעמוד) [לְהַעֲמִיד] שׂוֹנֵא וּמִי מְרַפֵּא מַכָּתוֹ גַּם אֶת זֶה פִּנְחָס, שֶׁהוּא עוֹמֵד מִלֵּוִי.

פסוק לד הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלָי. עָתִיד זֶה לְלַוּוֹת בָּנִים לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ, מְרוּבֶּה בְּאוֹכְלוּסִין.

פסוק לה הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'. מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּגֹרֶן, נָתַן לוֹ אֶחָד כּוּר שֶׁל מַעֲשֵׂר וְלֹא הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה, בָּא אֶחָד וְנָתַן לוֹ קֹמֶץ שֶׁל חֻלִּין וְהֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה. אָמַר לֵיהּ אֲדוֹנִי כֹּהֵן, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ כּוּר אֶחָד וְלֹא הֶחֱזַקְתָּ לִי טוֹבָה, וְזֶה לֹא נָתַן לְךָ אֶלָּא קֹמֶץ אֶחָד וְהֶחֱזַקְתָּ לוֹ טוֹבָה. אָמַר לֵיהּ אַתְּ מֵחֶלְקִי נָתַתָּ לִי, אֲבָל זֶה מִשֶּׁלּוֹ נָתַן לִי. כָּךְ, לְפִי שֶׁהָיוּ הָאִמָּהוֹת סְבוּרוֹת שֶׁזּוֹ מַעֲמֶדֶת שְׁלשָׁה וְכֵיוָן שֶׁיָּלְדָה לֵאָה בֵּן רְבִיעִי אָמְרָה הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'.

דָּבָר אַחֵר עַל שֶׁהָיוּ לָהּ שֵׁבֶט כְּהֻנָּה וְשֵׁבֶט מַלְכוּת אַתְּ מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה כָּתוּב בָּזֶה, בָּזֶה מְשִׁיחָה בָּזֶה מְשִׁיחָה בָּזֶה מַטֶּה בָּזֶה מַטֶּה בָּזֶה בְּרִית מֶלַח וּבָזֶה בְּרִית מֶלַח בָּזֶה פַּעַם וּבָזֶה פַּעַם בָּזֶה נֵזֶר וּבָזֶה נֵזֶר בָּזֶה קְרִיבָה בָּזֶה קְרִיבָה בָּזֶה שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחֲסִין בָּזֶה שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחֲסִין בָּזֶה צִיץ וּבָזֶה צִיץ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי, (איוב לו, ז) "לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק (עֵינוֹ) [עֵינָיו"] דֻּגְמָא דִּידֵיהּ. לֵאָה תָּפְשָׂה פֶּלֶךְ הוֹדָיָה וְעָמְדוּ כָּל בָּנֶיהָ בַּעֲלֵי הוֹדָיָה. יְהוּדָה (להלן לח, כו) "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי", דָּוִד, "הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, דָּנִיֵּאל, (דניאל ב, כג) "לָךְ אֱלָה (ד)אֲבָהָתִי מְהוֹדֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה". רָחֵל תָּפְסָה פֶּלֶךְ שַׁתְקָנִית וְעָמְדוּ כָּל בָּנֶיהָ בַּעֲלֵי מִיסְטוֹרִין בִּנְיָמִין (שמות כח, כ) "יָשְׁפֵה" יֵשׁ פֶּה, שֶׁיּוֹדֵעַ בִּמְּכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְאֵינוֹ מַגִּיד, שָׁאוּל, (שמואל א י, טז) ("עַל) [וְאֶת] דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ", אֶסְתֵּר, "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ".

עַל כֵּן קָרָא. מְרֻבֶּה בְּאוֹכְלוּסִין.

וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת. מִי מַעֲמִיד רַגְלֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה בַּבַּיִת בָּנֶיהָ.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ לֹא בָּא אָדָם שֶׁהוֹדָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁבָּאתָה לֵאָה וְהוֹדָאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' "רְאוּבֵן", אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמְרָה לֵאָה רְאוּ מַה בֵּין בְּנִי לְבֵין חָמִי אִלּוּ בְּנִי אַף עַל גַב דְּבְעַל כָּרְחֵיהּ אִשְׁתָּקִיל בְּכֵירוּתֵיהּ מִנֵּיהּ, דִּכְתִיב (דברי הימים א' ה, א) "וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ [לִבְנֵי] (לְ)יוֹסֵף", וַאֲפִלּוּ הָכִי לָא אִקַּנִּי בֵּיהּ, מַה כְּתִיב "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם", וְאִלּוּ בֶּן חָמִי אַף עַל גַּב דְּמִנַּפְשֵׁיה זָבִין בְּכֵירוּתֵיה לְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב (לעיל כה, לג) "וַיִּמְכֹּר [אֶת] בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב", אֲפִלּוּ הָכִי (לעיל כז, מא) "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו".

פסוק א רמז קכז וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְּיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ. כְּתִיב "אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם", וְאַתְּ אָמַרֵת וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ, אֶלָּא קִנְאָה בְּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים, אָמְרָה, אִלּוּלֵי שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת [לֹא] הָיְתָה יוֹלְדָה.

וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַרְבָּעָה חֲשׁוּבִין כְּמֵת, סוּמָא, וּמְצֹרָע, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, וּמִי שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו. סוּמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, ו) "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם". מְצֹרָע, (במדבר יב, יב) "אַל נָא תְהִי כַּמֵּת". וּמִי שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו, (שמות ד, יט) "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ", וְכִי מֵתִים הָיוּ וַהֲלֹא דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ, אֶלָּא שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶן וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי.

פסוק ב-ג וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל. כְּתִיב "הֶחָכָם יַעֲנֶה דַּעַת רוּחַ", זֶה אַבְרָהָם (לעיל טז, ב) "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי". "וִימַלֵּא קָדִים בִּטְנוֹ" זֶה יַעֲקֹב, וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ עוֹנִין אֶת הַמְעִיקוֹת חַיֶּיךָ שֶׁבָּנֶיךָ עֲתִידִין לַעֲמֹד לִפְנֵי בְּנָהּ.

אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן. מִמֵּךְ מָנַע מִמֶּנִּי לֹא מָנַע. אָמְרָה לוֹ, כָּךְ עָשָׂה אָבִיךָ לְאִמֶּךָ לֹא חָגַר מָתְנָיו כְּנֶגְדָּהּ אָמַר לָהּ, אוֹתוֹ לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים, אֲבָל אֲנִי יֵשׁ לִי בָּנִים אָמְרָה לוֹ, וּזְקֶנְךָ לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים וְחָגַר מָתְנָיו כְּנֶגֶד שָׂרָה אָמַר לָהּ, יְכוֹלָה אַתְּ לַעֲשוֹת מַה שֶּׁעָשְׂתָה זְקֵנָתִי, אָמְרָה לוֹ וּמֶה עָשְׂתָה, אָמַר לָהּ הִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ, אָמְרָה לוֹ אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מְעַכֵּב הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ.

פסוק ו וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים. דָּנַנִּי וְחִיְּבַנִי דָּנַנִּי וְזִכָּנִי. דָּנַנִּי וְחִיְּבַנִי (לעיל כט, לב) "וְרָחֵל עֲקָרָה", דָּנַנִּי וְזִכָּנִי, וַיִּתֶּן לִי בֵּן.

עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן. מְרֻבֶּה בְּאוֹכְלוּסִין.

פסוק ח וַתֹּאמֶר רָחֵל וְגוֹ' נִפְתַּלְתִּי. נִסִּיתִי פִּתִּיתִי תָּלִיתִי אֲחוֹתִי עָלַי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֲנִי נִינְפָה הָיָה לִי לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי אֲחוֹתִי אִלּוּ שָׁלַחְתִּי וְאָמַרְתִּי לוֹ תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁהֵן מְרַמִּין בָּךְ לֹא הָיָה פּוֹרֵשׁ אֶלָּא אָמַרְתִּי [אִם] אֵינִי כְּדַאי שֶׁיִּבָּנֶה הָעוֹלָם מִמֶּנִּי יִבָּנֶה מֵאֲחוֹתִי. דָּבָר אַחֵר, נַפְתּוּלֵי פִּתּוּלֶיהָ לָא דִּידִי הָיָה, כְּלוּם הָלַךְ יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן אֶלָּא בִּשְׁבִילִי. דָּבָר אַחֵר, נֹפֶת, לֹא שֶׁלִּי הָיְתָה דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים יט, יא) "נֹפֶת צוּפִים" הָיוּ נֶאֱמָרִין בְּחֶלְקוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי".

פסוק י וַתֵּלֶד זִלְפָּה. בְּכֻלָּן כְּתִיב וַתַּהַר וְכָאן וַתֵּלֶד אֶלָּא בַּחוּרָה הָיְתָה וְלֹא הָיְתָה נִכֶּרֶת בְּעִבּוּרָהּ.

פסוק יא רמז קכח וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּא גָּד. אָתָא גַּדָּא דְּבֵיתָא אָתָא גַדָּא דְּעָלְמָא בָּא מִי שֶׁעָתִיד לְגַדֵּד מַשְׁתִיתָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, מָנוּ אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ מִשֶּׁל מִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִשֶּׁל בִּנְיָמִין הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה [וְזִכְרִי] בְּנֵי יְרֹחָם... כָּל אֵלֶּה [מִ]בְּנֵי בִנְיָמִין". רַב נְהוֹרָאי אוֹמֵר, מִגָּד הָיָה, דִּכְתִיב (מ"א יז, א) "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִּלְעָד". מַה מְקַיֵּם רַבִּי נְהוֹרָאִי קַרְיֵהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָה, מִדְרָשׁוֹת הֵן, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַרְעִישׁ אֶת עוֹלָמוֹ אֵלִיָּהוּ מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא רַחֲמִים. וּמַה מְקַיֵּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קַרְיֵהּ דְּרַבִּי נְהוֹרָאי "מִתֹּשָׁבֵי גִּלְעָד", מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הָיָה פַּעַם אַחַת נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ עָלָיו, אֵלּוּ אָמְרוּ מִשֶּׁל בִּנְיָמִין, וְאֵלּוּ אָמְרוּ מִשֶּׁל גָּד בָּא וְעָמַד לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם, רַבּוֹתַי לָמָּה אַתֶּם נֶחְלָקִים עָלַי, אֲנִי מִבְּנֵי בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל.

פסוק יג וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת. אָמַר רַבִּי לֵוִי, לֹא לָן אָשֵׁר בְּאַכְסַנְיָא מִיָּמָיו יָרַשׁ אָשֵׁר פַּלְטִיאוֹת מַה שֶׁלֹּא יָרַשׁ יְהוּדָה אֲרָצוֹת הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברי הימים א' ז, ל לא) ("וּ)בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם... הוּא אֲבִי בִרְזָיִת" רַבִּי לֵוִי אָמַר, שֶׁהָיוּ בְּנוֹתֵיהֶם נָאוֹת וְהָיוּ נִשָּׂאוֹת לְכֹהֲנִים שֶׁנִמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן זַיִת רַבִּי סִימָן אָמַר, שֶׁהָיוּ נִשָּׂאוֹת לִמְלָכִים שֶׁנִמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן זַיִת.

פסוק יד רמז קכט וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים. (משלי כב, ו) "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" "יֻתַּן הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ".

(שמואל א ב, ה ז) "שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ" לֵאָה שֶׁהָיְתָה שְׂבֵעָה בְּבָנִים נִשְׂתַּכְּרָה "וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ", רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְעֵבָה לְבָנִים חָדְלָה "עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה", לֵאָה שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה. "וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה", רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּהּ רֻבָּן שֶׁל בָּנִים, אֻמְלָלָה. וּמִי עָשָׂה כֵּן, "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה" וְגוֹ'.

וַיִּמְצָא דוּדָאִים. רַבִּי חִיָּא בּ"ר אָמַר, יַבְרוּחִין רַבִּי יִצְחָק אָמַר, שְׂעוֹרִין. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָן אָמַר, מַיְשִׁין בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹּא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַמֻּפְקָר תֵּדַע לְךָ שֶׁהָלַךְ בִּשְׁעַת הַקָּצִיר, בִּשְׁעַת בִּכּוּר כָּל מִינֵי אִיפּוּרְיָא וְלֹא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַמֻּפְקָר. לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן הָיוּ שְׁמוּרִים מִן הַגֶּזֶל.

וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ. לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן הָיָה כְּבוֹדָהּ שֶׁל אִמּוֹ עָלָיו, שֶׁלֹּא טְעָמָם עַד שֶׁהֵבִיא לְאִמּוֹ.

תָּנוּ רַבָּנָן, "אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף", זֶה מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ דְּרָשׁוֹת שֶׁל דֹּפִי. אָמַר, וְכִי לֹא הָיָה לְמשֶׁה לִכְתֹּב אֶלָּא (להלן לו, כב) "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (שם יב) "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפָז בֶּן עֵשָׂו", וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ", וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (ישעיה ה, יח) הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה", מַאי "כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה" אָמַר רַבִּי אַסֵּי, בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל בּוּכְיָא לַסּוֹף דּוֹמֶה לָעֲבוֹת עֲגָלָה דְּאֲתָאן עֲלָה מִיהַת מַאי "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", בַּת חֲשׁוּבִים הֲוַת, דִּכְתִיב (להלן לו, מ) "אַלּוּף תִּמְנָע", וְכָל אַלּוּף מַלְכוּתָא בְּלָא תַּגָּא הוּא וְתִמְנַע אִתְּתָא חֲשׁוּבָה הִיא וַהֲוַת בָּעָא לִדְבוּקֵי בְּזַרְעָא דְּאַבְרָהָם, אָתְיָא לְגַבֵּיה דְּיַעֲקֹב, אָמְרָה לוֹ גַּיְּרֵנִי וְאֶהֱוֵי לָךְ פִּילֶגֶשׁ, וְלֹא קִבְּלָהּ, הָלְכָה וְהָיְתָה פִּילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפָז בֶּן עֵשָׂו, אָמְרָה אֶהְיֶה שִׁפְחָה לִפְסוּלָה שֶׁל אֻמָּה זוֹ וְאַל אֶהְיֶה גְּבִירָה בְּאֻמָּה אַחֶרֶת. אָתְיָא לְגַבֵּי אֱלִיפַז וְאָמְרָה לוֹ הֲכִי אָמַר לָהּ הֵן, נָפַק מִנַּהּ עֲמָלֵק דְּאָתָא לְצַעֲרִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, דְּלָא הֲוָה מִבָּעְיָא לְהוּ לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְרָחֲקָה וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, מִכַּאן לַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶן בְּגֶזֶל.

פסוק טו וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי. הֵבֵאת לְפָנַי מִן דַאקְנִי תָּנִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, לְפִי שֶׁזִלְזְלָה בַּצַּדִּיק, אֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה. הוּא דְּהִיא אָמְרָה לָהּ לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, עִמָּךְ הוּא דָּמִיךְ, עִמִּי לֵית הוּא דָּמִיךְ רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, זוֹ הִפְסִידָה וְזוֹ הִפְסִידָה, זוֹ נִשְׂתַּכְּרָה וְזוֹ נִשְׂתַּכְּרָה, לֵאָה הִפְסִידָה דּוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וּבְכוֹרָה וְכוּ'. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, לֵאָה הִפְסִידָה דּוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה וְכוּ'.

פסוק טז וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה. תָּנִינָן, הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וּפָסַק עִמָּהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב מָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב אֵינוֹ יָכוֹל לְכֹפָן אָמַר רַבִּי מוּנָא מָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, תְּנַאי בֵּית דִין הוּא שֶׁיְּהֵא הוֹצָאָה שֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת וְהַכְנָסָה שֶׁל פּוֹעֵל, הוֹצָאָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, כב) "תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן", מִכָּאן וְאֵילָךְ "יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ" הַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל מִנַּיִן (שם) "וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב", עַד עָרֶב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "עֲדֵי עָרֶב" לוֹמַר עַד חֲשֵׁכָה. רַבִּי אַמִּי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֶטְרֵיחוֹ עַל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁאִם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁתְּהֵא הוֹצָאָה מִשֶּׁלּוֹ עַד הֵיכָן, עַד שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וְצוֹלֶה לוֹ דָּג וּמַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְלַעֲבוֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב".

וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הִנִיחָתוֹ לִרְחֹץ רַגְלָיו.

וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתָה אֶלָּא לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר אֵלַי תָּבוֹא.

"וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים" וְגוֹ' אֵלּוּ בְּנֵי תִּשְׁעָה מִדּוֹת בְּנֵי אסנ"ת ומשעג"ח וְכוּ'. בְּנֵי חֲצוּפָה אֵינִי, וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַב יוֹנָתָן, כָּל אָדָם שֶׁאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעְתּוֹ הָוְיִין לֵיהּ בָּנִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּינוּ לֹא הָיוּ כְּמוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, יג) "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים", וּכְתִיב (שם, טו) "וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם" וּכְתִיב "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם", וּכְתִיב (דברי הימים א' יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" הַהִיא דִמְרַצְיֵיהּ אַרְצוּיֵי.

אָמַר רַבִּי לֵוִי, בֹּא וּרְאֵה כֹּחָן שֶׁל דּוּדָאִים, שֶׁעַל יְדֵי דּוּדָאִים עָמְדוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל, יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן, יִשָּׂשכָר יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּזְבוּלוּן יוֹצֵא וּמְפָרֵשׁ בַּיַּמִּים וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר, וְהַתּוֹרָה רַבָּה בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר השירים ז, יד) "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ".

וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא. (כָּתוּב בְּרֶמֶז ל"א).

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי דִּכְתִיב וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא, מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיֵּעַ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (להלן מט, יד) "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם", חֲמוֹר גָּרַם לְיִשָּׂשכָר.

פסוק יח וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי. יִשָּׂשכָר תְּשִׁיעִי לַשְּׁבָטִים, וְהוּא הִקְרִיב שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר "בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר" מִפְּנֵי מַה, שֶהָיָה בֶּן תּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברי הימים א' יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים", לְעִבּוּרִין. "רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם" מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת הָיָה שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר מַעֲמִיד, "וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם", מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִּיהֶם וְהוּא מֵשִׁיב לָהֶם הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, וְכָל הַשֶׁבַח הַזֶּה מִנַּיִן לוֹ, מִזְּבוּלוּן, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַאֲכִיל אֶת יִשָּׂשכָר שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן". וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הִקְדִּים בִּרְכַּת זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים לג, יח) "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" מִמַּה שֶׁיֵשׁ שָׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ וְיֵשׁ אוֹמְרִים יִשָּׂשכָר בְּאָהֳלֵי זְבוּלוּן.

פסוק כ רמז קל וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי. הַשָׂדֶה הַזּוּ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ הִיא עוֹשָׂה.

פסוק כא וְאַחַר יָלְדָה בַּת. תַּמָּן תָּנִינָן הֲרֵי שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא רַבִּי יַנָּאי אוֹמֵר, בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר הֲדָא מַתְנִיתָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִי אָמַר, אַף בַּיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר יָכוֹל הוּא לְהִשְׁתַּנּוֹת. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה יח, ו) "הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל... הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר" וְגוֹ' הֵתִיבוּן וְהַכְּתִיב וְאַחַר יָלְדָה בַּת, אָמַר לֵיהּ עִיקָר בְּרִיָּתָהּ שֶׁל דִּינָה זָכָר הָיְתָה וּמִתְּפִלָּתָה שֶׁל רָחֵל, שֶׁאָמְרָה "יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר", נַעֲשָׂה נְקֵבָה הָאִמָהוֹת נְבִיאוֹת הָיוּ יוֹסֵף ה' לִי בָּנִים, אֲחֵרִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "בֵּן אַחֵר", אָמְרָה עוֹד אֶחָד הוּא עָתִיד לַעֲמוֹד, וְהַלְוַאי יִהְיֶה מִמֶּנִּי. נִתְכַּנְּסוּ כָּל הָאִמָּהוֹת וְאָמְרוּ דַּיֵּנוּ זְכָרִים, תִּפָּקֵד עוֹד זֹאת בְּרָחֵל.

הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זֶה תְּפִלַּת שָׁוְא. וְלָא מְהֲנֵי רַחֲמֵי, וְהַכְּתִיב וְאַחַר יָלְדָה בַּת, מַאי וְאַחַר אַחַר שֶׁדָּנָה לֵאָה דִּין בְּעַצְמָהּ, אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עֲתִידִין לָצֵאת מִיַּעֲקֹב, שִׁשָּׁה יָצְאוּ מִמֶּנִּי, וְאַרְבָּעָה מִן הַשְּׁפָחוֹת, אִם זֶה זָכָר הוּא, לֹא תְּהֵא אֲחוֹתִי כְּאַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת. מִיַּד נֶהְפַּךְ זָכָר לִנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה, וּמְתָרֵץ אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים, וְאִיבָּעִית אֵימָא, מַעֲשֶׂה דְלֵאָה בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים הֲוָה, כִּדְתַנְיָא, שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעִים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיְּהֵא זָכָר, מֵאַרְבָּעִים וְעַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים דְּלָא יְהֵא סַנְדָּל, מִשְּׂלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְעַד שִׁשָׁה חֳדָשִׁים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יְהֵא נֵפֶל, מִשִׁשָׁה חֳדָשִׁים עַד תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיֵּצֵא מֵאִמּוֹ בְּשָׁלוֹם. וּמִי מְהֲנֵי רַחֲמֵי וְהָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב (ויקרא יב, ב) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר", אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, הָכָא בְּמַאי עַסְקִינָן שֶׁהִזְרִיעוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.

פסוק כב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה נִפְקְדָה (כָּתוּב לְעֵיל בְּרֶמֶז צ"ג).

(תהלים צח, ג) "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל". "חֶסֶד" זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, כ) "חֶסֶד לְאַבְרָהָם", "וֶאֱמוּנָתוֹ" זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", (תהלים שם) "לְבֵית יִשְׂרָאֵל", יִשְׂרָאֵל סָבָא. מִי הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, לֹא רָחֵל. בְּכֻלָּן כְּתִיב "בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן", (שם כו) "וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה... (שם כה) "וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל", וּבְרָחֵל כְּתִיב "בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב". (ד"א) [לָכֵן כְּתִיב] "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל" וַיִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל.

(תהלים נה, יט) "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי". "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי", זֶה יַעֲקֹב, "מִקְּרָב לִי" שֶׁלֹּא תִּקְרַב לוֹ עֲצָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁלֹּא יֹאמַר זוֹ שֶׁיָּלְדָה הֵימֶנּוּ יִטְלֶנָּה עִמּוֹ וְזוֹ שֶׁלֹּא יָלְדָה אַל יִטְלֶנָּה עִמּוֹ (תהלים שם) "כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי" בְּהַרְבֵּה תְּפִלּוֹת נִפְקְדָה רָחֵל, רָחֵל, בִּזְכוּת עַצְמָהּ, אֶת רָחֵל בִּזְכוּת אֲחוֹתָהּ. וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ, בִּזְכוּת יַעֲקֹב, וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ בִּזְכוּת הָאִמָּהוֹת.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אוֹי לָהֶן לָרְשָׁעִים (כָּתוּב בְּרֶמֶז נ"ו) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל". מַה זְכִירָה נִזְכַּר, שֶׁשָׁתְקָה לַאֲחוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין לוֹ אֶת לֵאָה הָיְתָה יוֹדַעַת וְשׁוֹתֶקֶת. וַיִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, וְהַדִּין נוֹתֵן שֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ "דָּן יוֹסֵף וּבִנְיָמִין" בִּזְכוּת דָּן נִפְקְדָה רָחֵל, בִּזְכוּת דָּן עָמַד יוֹסֵף וּבִנְיָמִין.

פסוק כג אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. הָיְתָה רָחֵל מְצֵירָה שֶׁתִּנָתֵן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו כַּאן נֶאֱמַר אָסַף אֶת חֶרְפָּתִי, וְאֵין חֶרְפָּה אֶלָּא עָרְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לד, יד) "כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ".

אָמַר יַעֲקֹב, בִּרְשׁוּת יָצָאתִי וּבִרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי חוֹזֵר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְשׁוּת אַתָּה מְבַקֵּשׁ "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ", כְּלוּם בָּאתָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשְּׁבָטִים, הֲרֵי הַשְּׁבָטִים בְּיָדְךָ, הֲרֵי רָחֵל בְּיָדְךָ, הֲרֵי נוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו.

(להלן פסוק מג) וַיְהִי לוֹ מִקְנֶה הַרְבֵּה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "צֹאן רַבּוֹת" שֶׁהָיְתָה פָּרָה וְרָבָה וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין וְנוֹתְנִין לְיַעֲקֹב כֶּסֶף לִקַּח מִמֶּנּוּ צֹאן.

אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. עַד שֶׁלֹּא תֵּלֵד הָאִשָּׁה הַסִּרָחוֹן נִתְלֶה בָּהּ, מַאן אָכַל הֲדָא מְקַמְתָא מַאן תָּבַר הֲדָא מְקַמְתָא אֲבָל מִשֶׁתֵּלֵד, הַסִּרָחוֹן נִתְּלֶה בִּבְנָהּ. מָאן אָכַל הֲדָא מְקַמְתָא, בְּרָךְ, מָאן תָּבַר הֲדָא מְקַמְתָא, בְּרָךְ.

אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. בְּפִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה, (שופטים כא, יח) "אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִין" אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי בִּימֵי יָרָבְעָם "וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד".

פסוק כד וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר. אַחֵר לְגָלוּת עֲשָׂרָה שְׁבָטִים גָּלוּ לְפָנִים מִנְּהַר סַמְבַּטְיוֹן, שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת בֵּן אַחֵר לְמַחְלֹקֶת, מִתְּפִלָּתָהּ שֶׁל רָחֵל לֹא חָלַק שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין עִם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אַחֵר עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אֲחֵרִים.

פסוק כה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי, מָסֹרֶת אַגָּדָה בְּיָדֵנוּ שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה מט, ז) "אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן" וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן "צְעִירֵי הַצֹּאן", שֶׁהֵם צְעִירִים שֶׁל שְׁבָטִים.

מַאי שְׁנָא כִּי אִתְיְלִיד יוֹסֵף אֶלָּא רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁאֵין זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו נִמְסָר אֶלָּא בְּיָד זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, יח) "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ". אֵיתֵיבֵיה, (שמואל א ל, יז) "וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף" וְגוֹ' אָמַר לֵיהּ, דְּאַקְרְיֵךְ נְבִיאֵי לָא אַקְרְיֵךְ כְּתוּבִים, דִּכְתִיב "בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִיקְלַג נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה" מֵיתֵיבֵי (שם ד, מב מג) "מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר" וְגוֹ' יִשְׁעִי נַמִּי מִמְּנַשֶּׁה קָאָתִי, דִּכְתִיב "וּבְנֵי [חֲצִי שֵׁבֶט] מְנַשֶּׁה וְגוֹ' וְעֵפֶר וְיִשְׁעִי".

פסוק כז אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב, שְׁלשָׁה תְּכִיפוֹת הֵן, תֵּכֶף לִגְאוּלָה תְּפִלָּה, תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה, תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה, תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם אַחֲרוֹנָה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אָמַר אַבָּיֵי, אַף תֵּכֶף לְתַלְמִיד חָכָם בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי וְגוֹ'. אִי בָּעִית אֵימָא מֵהָכָא, (להלן לט, ה) "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף".

נִחַשְׁתִּי. נִסִּיתִי וּבָדַקְתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ.

פסוק כח וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ. סְכוּם קָבוּעַ פְּרוֹשׁ.

פסוק ל כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי. נֶאֱמַר כָּאן מְעַט, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מְעַט" (דברים כו, ה) "וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט", מַה לְהַלָּן שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, אַף כָּאן שִׁבְעִים.

מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי. רְאוּבֵן בָּעֵי בִּי, שִׁמְעוֹן בָּעֵי בִּי.

פסוק לג וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָן אוֹמֵר, "אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר". אַתָּה אָמַרְתָּ וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, לְמָחָר בִּתְּךָ יוֹצְאָה וּמִתְעַנָּה שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לד, א) "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה".

פסוק לד וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה לָבָן מַתְנֶה עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה חוֹזֵר בּוֹ עֲשָׂרָה פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ שֶׁנֶּאֱמַר הֵן לוֹ וְרַבָּנָן אַמְרִין, מֵאָה פְּעָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק מא) "וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים" דְּאֵין מִנְיָן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.

פסוק לו וְיַעֲקֹב רוֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרוֹת. נוֹתֶרֶת כְּתִיב מִנְּהוֹן בִּישִׁין מִנְּהוֹן עֲקָרָן מִנְּהוֹן קִוַוסְרָן.

קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא בָּא יַעֲקֹב לְחָרָן שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגֵּפָה בְּצֹאנוֹ שֶׁל לָבָן וְנִשְׁתַּיְּרוּ מְעַט, מֵהָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר וְיַעֲקֹב רוֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרוֹת, שֶׁנּוֹתְרוּ מִן הַמַּגֵּפָה, כְּדֵי לְהַפְרוֹת וּלְהַרְבּוֹת צֹאנוֹ לְרַגְלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר יֵשׁ רֶגֶל מַחְרֶבֶת בַּיִת, וְיֵשׁ רֶגֶל מְבָרֶכֶת בַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ל) "וַיְבָרֵךְ ה' אוֹתְךָ לְרַגְלִי".

פסוק לז-לט וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן. חֹטֶר רָטִיב חִוָּר, דְּלוּז, וְרַדְלוּב כָּךְ הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב נוֹתֵן אֶת הַמַּקְלוֹת בְּתוֹךְ הַבּוֹרוֹת שֶׁל מַיִם. הָיְתָה הַבְּהֵמָה בָּאָה לִשְׁתּוֹת וְהָיְתָה רוֹאָה אֶת הַמַּקְלוֹת וְהִיא נִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ, וּבָא הַזָּכָר וְרוֹבְעָהּ וְהִיא יוֹלֶדֶת כַּיוֹצֵא בָּהּ. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, נַעֲשׂוּ הַמַּיִם זֶרַע בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם וְלֹא הָיוּ חֲסֵרוֹת אֶלָּא צוּרַת הַוָּלָד. אָמַר רַבִּי הוּנָא דְּבֵית חוֹרִין, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָיוּ טוֹעֲנִין מִתּוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל לָבָן וְנוֹתְנִין בְּתוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתּוּדִים" עוֹלִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "הָעוֹלִים" מֵאֲלֵיהֶם רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר, שֶׁטֶף שֶׁל גְּשָׁמִים רַבָּנָן אַמְרִין, עַנְנֵי כָּבוֹד.

פסוק מב וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, בְּכִירַיָא דְּלָבָן, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְקִישַׁיָּא דְּלָבָן.

פסוק מג וַיִפְרוֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד. נִפְרְצָה לוֹ פִּרְצָה מֵעֵין דֻּגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, מָאתָן וְתַרְתֵּין רִבְּוָן וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וּמָאתָן עֶדְרִין הָווּ לְאֲבוּנוּן יַעֲקֹב רַבִּי לֵוִי אָמַר, שִׁשִּׂים רִבּוֹא כְּלָבִים. רַבָּנָן אַמְרִין, מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא וְלָא פְּלִיגֵי מַאן דְּאָמַר שִׁשִּׂים רִבּוֹא לְכָל עֵדֶר וְעֵדֶר חַד כַּלְבָּא, מָאן דְּאָמַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְכָל עֵדֶר תַּרְתֵּין תַּרְתֵּין כְּלָבִים.

פסוק א וַיִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר. חִזְקִיָּה אָמַר עַד שֶׁלֹּא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשָׁם לֹא נִפְקְדוּ בִּזְכָרִים הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן לֵאמֹר.

וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה. אֵין כָּבוֹד אֶלָּא כֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ב, י) "בֹּזּוּ כֶּסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבוֹד מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה".

פסוק ב-ג וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן. "לֵב אָדָם יְשַׁנֶּה פָּנָיו בֵּין לְטוֹב בֵּין לָרַע" אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, חָמִיךָ אֵין מַסְבִּיר לְךָ פָּנִים וְאַתְּ יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ. "זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" וַהֲלֹא אֵין אֶרֶץ הַחַיִּים אֶלָּא צֹר וְחַבְרוֹתֶיהָ תַּמָּן שׂוֹבְעָא תַּמָּן זֹלָא וְאַתְּ אַמְרֵת "בְּאֶרֶץ הַחַיִּים". אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁמֵתֶיהָ חַיִּים תְּחִלָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא מַיְּתֵי לָהּ מֵהָכָא (ישעיה מב, ה) "נוֹתֵן נְשָׁמָה לָעַם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהוֹלְכִים בָּהּ". אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ "חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ, אָבִיךָ מְצַפֶּה לְךָ, אִמְּךָ מְצַפָּה לְךָ, אֲנִי בְּעַצְמִי מְצַפֶּה לְךָ, נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה, אֶלָּא מִשֶּׁתָּשׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ אֶהְיֶה עִמָּךְ. הָכָא אַתְּ אַמְרֵת וְאֶהְיֶה עִמָּךְ וּלְהַלָּן אַתְּ אַמְרֵת (שמואל ב ז, ט) "וְאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר (הת)הָלַכְתָּ" אֶלָּא דָּוִד עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מְפַרְנֵס לְכָל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר "בְּכָל אֲשֶׁר (הת)הָלַכְתָּ(י)", יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ, הוּא אוֹמֵר לוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.

פסוק ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַמְלִיאֵל, בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֲנִי אוֹהֵב אֶת בְּנֵי מָדַי, שֶׁאֵין נוֹשְׁכִים וְאוֹכְלִין אֶלָּא חוֹתְכִין וְאוֹכְלִין וְאֵין נוֹשְׁקִים אֶלָּא בַּיַּד, וְאֵין נוֹטְלִים עֵצָה אֶלָּא בַּשָּׂדֶה דְּאִית בֵּיהּ רֶוַח הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ.

פסוק ח אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לָבָן עִם אֲבוּנָא יַעֲקֹב, וְהָיָה צָר צוּרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ אִם כֹּה אָמַר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אִם כֹּה יֹאמַר כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עָשָׂה לָךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "עוֹשֶׂה לָךְ".

פסוק ט-יב וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב. (יַעֲקֹב) לוֹ וּלְדוֹרוֹת אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּיַעֲקֹב וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּמֹשֶׁה.

שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתּוּדִים הָעוֹלִים. עוֹלִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הָעוֹלִים, מֵאֲלֵיהֶן הָיוּ עוֹלִים.

וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה וְגוֹ'. כָּזֶה שֶׁהוּא מַצִּיל מִן הַנִצוֹלוֹת.

פסוק יד וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ. לָמָּה מֵתָה רָחֵל תְּחִלָּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁדִּבְּרָה בִּפְנֵי אֲחוֹתָהּ אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, מִיָּמֶיךָ רָאִיתָ אָדָם קוֹרֵא רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן עוֹנֶה אוֹתוֹ, וַהֲלֹא לְרָחֵל קָרָא וְרָחֵל עָנְתָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נִיחָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא מֵתָה אֶלָּא מִקִּלְלָתוֹ שֶׁל זָקֵן, (להלן פסוק לב) "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה", וַהֲוָה (ראה קהלת י, ה) "כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצְאָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט".

פסוק טו הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ וְגוֹ'. אֶפְשִׁי כֵּן אֶלָּא אִי הֲוָה חָמֵי קְווּקְיָא טָבָא הֲוָה נָסִיב לֵיהּ פַּטִיקְלִין טָב הֲוָה נָסִיב לֵיהּ.

פסוק יז וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים. (קהלת י, ב) "לֵב חָכָם לִימִינוֹ", זֶה יַעֲקֹב "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ", זֶה עֵשָׂו, "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו" וְאַחַר כַּךְ "אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו".

פסוק יט וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּזִיזָה עוֹשֶׂה רֹשֵׁם.

וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים. הִיא לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לַשָּׁמַיִם, אָמְרָה מָה אֲנָא מֵזַל לִי וְנִשְׁבּוֹק הָדֵין סָבָא בְּקִלְקוּלֵיהּ לְפִיכָךְ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים.

פסוק כב-כג וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, מַה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לִשְׁלֹשָׁה יָמִים הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מַה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן לְיוֹם אֶחָד מַה נַפְשָׁךְ רוֹצֶה וְלֹא רוֹצֶה, כְּבָר כְּתִיב (לעיל ל, לו) "וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב" וּכְתִיב וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי לַבְּרִיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, יוֹמָא דַהֲווּ קַיְמֵי בֵּיהּ הֱוֵי מַה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשִׁבְעָה יָמִים, הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד.

פסוק כד וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וְגוֹ'. הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע. אָמַר רַב יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, כָּל טוֹבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע, בִּשְׁלָמָא רָע לְחַיֵּי אֶלָּא טוֹב אַמַּאי לֹא, אֶלָּא שְׁמַע מִינָּהּ אֲפִילוּ טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים בִּשְׁלָמָא הָכָא דִּלְמָא מִדְכַּר לֵיהּ שְׁמָא דְעֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא הָתָם מַאי רָעָה אִיכָּא, מִשּׁוּם דְּקָא שָׁדִי בָּהּ זֻהֲמָא, דְּאָמַר רַב יוֹחָנָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה הִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא, יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, אוֹתָם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן.

פסוק כז-כט הִשָּׁמֵר לְךָ מִדַבֵּר עִם יַעֲקֹב. אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה אוֹמְרָן לְטוֹבָתוֹ הוּא חוֹשְׁבָן לְרָעָתוֹ.

לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ אָמַר דִלְמָא דְּחָזַר בֵּיהּ וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וּלִבְנוֹתַי, אָמַר עַד כְּדוֹן אִית בֵּיהּ אָמַר יֵשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשֹׂת עִמָּכֶם רָע, אָמַר לֵית הוּא מִנֵּיהּ.

פסוק ל לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁבָטִים כָּךְ אָמְרוּ בֹּשְׁנוּ מִמְּךָ לָבָן אֲבִי אִמֵּנוּ, שֶׁלְּעֵת זִקְנָתְךָ אַתְּ אוֹמֵר לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי.

פסוק לג וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל. דַּהֲוָה מַשְׁמְשָׁנִית.

פסוק לד-לה וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל. בַּעֲבִיטָא דִגְמָלָא וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ, אָמַר רַב יוֹחָנָן, תְּרָפִים לֹא מָצָא, קִיתוֹנִיוֹת מָצָא נַעֲשׂוּ תְּרָפִים קִיתוֹנִיוֹת, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת רָחֵל.

מַה הֵן תְּרָפִים, שׁוֹחֲטִין אָדָם בְּכוֹר וּמוֹלְקִים אֶת רֹאשׁוֹ, וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ בְמֶלַח וּבְשָׂמִים, וְכוֹתְבִין עַל צִיץ הַזָּהָב שֵׁם רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ בַּקִּיר וּמַדְלִיקִין וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י, ב) "כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן", לְפִיכָךְ גְּנָבָתַם רָחֵל שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְלָבָן שֶׁבָּרַח יַעֲקֹב, וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְהַכְרִית עֲבוֹדָה זָרָה מִבֵּית אָבִיהָ.

אָמַר רַב סַפְרָא כְּמַאן קָרוּ פַּרְסָאֵי לְנִדָּה דִשְׁתָּנָא מֵהָכָא, כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי.

פסוק לו-לז וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן. קַפְדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים קַפְדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת מִנַּיִן וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן, מָה אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא מַכּוֹת וּפְצָעִים הָיוּ שָׁם וְלֹא הָיוּ שָׁם אֶלָּא דִּבְרֵי פִּיּוּסִים, יַעֲקֹב מְפַיֵּס אֶת חָמִיו כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי חָתָן שֶׁהוּא דָּר בְּבֵית חָמִיו אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ כְּלִי אֶחָד אוֹ חֵפֶץ אוֹ סַכִּין אֶחָד, בְּרַם הָכָא כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי אֲפִלּוּ מַחַט אֶחָד, אֲפִלּוּ צִנוֹרָא אֶחָד. וְלֹא עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים מִדָּוִד, (שמואל א כ, א) "וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן מֶה עָשִׂיתִי (ו)מֶה עֲוֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי", מַזְכִּיר שְׁפִיכוּת דָּמִים בְּפִיוּסוֹ.

פסוק לח-מא טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ. דִקְטִילָא, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָה, אֲנִי הָיִיתִי חוֹטֵא עַל הָאֲרִי שֶׁכָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל צֹאנוֹ שֶׁהָיָה הָאֲרִי אוֹכֵל מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם חֲמִשָּׁה וְאִם תֹּאמַר שֶׁאִם הָיָה רוֹעֶה אַחֵר הָיָה מַצִּילוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי... כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ" וְגוֹ'.

גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה. קַרְיָן לִי גַּנָּבָא דִּימָמָא וְגַנָּבָא דְּלֵילְיָא.

זֶה לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה. גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁכָּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּבֵית עֵבֶר לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם.

וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. אָמַר רָבָא, שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר, דִּכְתִיב (ויקרא כב, כז) "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד". אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי, אֵילִים הוּא דְּלָא אָכַל הָא כְּבָשִׂים אָכַל אֶלָּא שְׁמַע מִינֵּיהּ אַיִל (בֵּין) [בֶּן] יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל.

הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חוֹרֶב. הַהוּא רַעְיָא דַּהֲוָה רָעֵי חִיּוּתָא אֲגוּדָא דִנְהַר פַּפָּא שָׁרִיק חֲדָא מִנַּיְהוּ, נַפְלַת לְנַהֲרָא, אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה, פַּטְרֵיהּ, אָמַר מַאי הֲוָה לֵיה לְמֶעְבַּד, הָא נָטַר כִּדְנָטְרֵי אִינְשֵׁי וְכוּ' הָכָא נַמֵּי דְפָטוּר, אָמַר לֵיהּ אֵין. אֵיתֵיבֵיה עַד מָתַי שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב לִשְׁמֹר, כְּגוֹן הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חוֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּילָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי, [הָתָם] בְּחַזְּנֵי מָתָא אָטוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ מֵחַזְּנֵי מָתָא הֲוָה, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ לְלָבָן, נַטְּרֵי לָךְ נְטִירוּתָא יְתֵירְתָּא כְּחַזְּנֵי מָתָא.

הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חוֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי. מֶה הָיָה אוֹמֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים, מַה טַעַם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכד, א) "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל" יִשְׂרָאֵל סָבָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים מַה טַעַם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כב, ד) "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל" יִשְׂרָאֵל סָבָא.

פסוק מב לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לוּלֵי" בִּזְכוּת אָבוֹת וְהַכְּתִיב "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ" כָּל עַצְמָן לֹא עָלוּ אֶלָּא בִּזְכוּת אָבוֹת, שֶׁאִלּוּלֵי זְכוּת אָבוֹת לֹא עָלוּ מִשָּׁם לְשָׁלוֹם. אִית דְמַפִּיק לִישְׁנָא אַחֲרִינָא, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לוּלֵי" בִּזְכוּת אָבוֹת הוּא בָּא חוּץ מִזֶה אָמַר לוֹ, אַף זֶה בִּזְכוּת אָבוֹת בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בִּזְכוּת תּוֹרָה (תהלים קיט, צב) "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי". בִּזְכוּת אֲמָנָה שֶׁנֶּאֱמַר "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה'".

וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים. חֲבִיבָה הִיא מְלָאכָה מִזְּכוּת אָבוֹת, שֶׁזְּכוּת אָבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת זְכוּת אָבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן, לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי וְגוֹ' כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת, אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי.

פסוק מג וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנוֹתַי. אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן, כֻּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ הַבָּנוֹת בְּנוֹתַי הֲרֵי שְׁתַּיִם, וְלִבְנוֹתַי הֲרֵי אַרְבַּע.

פסוק מה-מו וַיִּקַּח יַעֲקֹב אֶבֶן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כַּשֵּׁן הַזֶּה שֶׁל טְבֶרְיָא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב (אל אחיו) [לְאֶחָיו] חַד אָח הָיָה לֵיהּ וּלְוַאי קְבָרֵהּ אֶלָּא אֵלּוּ בָּנָיו, וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָן אֶחָיו, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ, גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ אָמַר רַבִּי יוֹדָן, לָבַשׁ אָדָם לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָבִיו הֲרֵי הוּא כַּיּוֹצֵא בּוֹ.

פסוק מז וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַל יְהֵא לְשׁוֹן סוּרְסִי קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד. בַּתּוֹרָה, וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. בַּנְּבִיאִים (ירמיה י, יא) "כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבָדוּ". בַּכְּתוּבִים (דניאל ב, ד) "וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִּית, מַלְכָּא לְעָלְמִין חֶיִי".

פסוק מט וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ. כִּי יִסָתֵר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי נִסָּתֵר, עַד כָּאן הָיִינוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה.

פסוק נ אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי. הֲרֵי שְׁתַּיִם, וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנוֹתַי הֲרֵי שְׁתַּיִם, כֻּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ.

תַּשְׁמִּשׁ הַמִּטָּה דְּאִקְרֵי עִנּוּי מִנָּלָן, דִּכְתִיב אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי, מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְאִם תִּקַּח נָשִׁים וְכוּ', מִצָּרוֹת וְאֵימָא אִידִי וְאִידִי מִצָּרוֹת מִי כְּתִיב אִם תִּקַּח וְאִם תִּקַּח כְּתִיב, וְאֵימָא אִידִי וְאִידִי מִצָּרוֹת, חַד צָרוֹת דִּידֵיהּ וְחַד דְּאַתְיָא מֵעָלְמָא מִי כְּתִיב אִם תִּקַּח וְאִם תְּעַנֶּה אֵימָא תַּשְׁמִישׁ יְתֵרָה, דְתַשְׁמִישׁ גּוּפֵהּ עִנּוּי הוּא, דִּכְתִיב "וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ", הָתָם שֶׁעִנָּה בְּבִיאוֹת אֲחֵרוֹת.

פסוק נא (עֵד) [הִנֵּה] הַגַּל הַזֶּה וְגוֹ' אֲשֶׁר יָרִיתִי. כָּזֶה שֶׁהוּא מוֹרֶה אֶת הַחֲנִית.

פסוק נב עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה. לְרָעָה אֵין אַתָּה עוֹבֵר עָלַי, אֲבָל אַתָּה עוֹבֵר לְפְּרַקְמַטְיָא.

פסוק נג אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵּינֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. קֹדֶשׁ, וֵאלֹהֵי נָחוֹר, חוֹל, [וֵ]אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם, מְשַׁמֵּשׁ קֹדֶשׁ וּמְשַׁמֵּשׁ חוֹל.