וְזֶהוּ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (מִשְׁפָּטִים קכה.) שֶׁאִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב הוּא בִּבְחִינַת בִּכּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת לד, כו): "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי וְכוּ' לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי" וְכוּ'. דְּהַיְנוּ כְּדֵי לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת לָבָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּבִכּוּרִים (דְּבָרִים כו, ה): "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה, חַס וְשָׁלוֹם, לְהָרַע הַכּוֹלֵל עַל־יְדֵי בְּחִינַת תַּרְגוּם בְּחִינַת חָלָב כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר תָּמִיד לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, בִּבְחִינַת 'אֲרַמִּי אֹבֵד אֲבִי' בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית לא, מז): "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא" (עַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר "תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק" הַנַּ"ל). וְעַל־כֵּן עִקַּר אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב וְחֻמְרָתוֹ בְּיוֹתֵר הוּא בִּבְשַׂר בְּהֵמָה דַּיְקָא, כִּי שָׁם בִּבְהֵמָה עִקַּר אֲחִיזַת רַע הַכּוֹלֵל, כַּמּוּבָא לְעֵיל (בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה הֲלָכָה ב). וְשָׁם עִקַּר הַדָּמִים הָרָעִים בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן הֵם צְרִיכִין שְׁחִיטָה וְאֵין הַדָּם טָעוּן כִּסּוּי כְּלָל כַּנַּ"ל, כִּי אֵין בָּהֶם טוֹב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָאִסּוּר חָמוּר מְאֹד - לְבַשֵּׁל בְּשַׂר בְּהֵמָה בְּחָלָב, שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם יְנִיקָה, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל.
אֲבָל חַיָּה וְעוֹף אֵין הָרַע נֶאֱחָז בָּהֶם כָּל־כָּךְ כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן דָּמָן טָעוּן כִּסּוּי, וְעַל־כֵּן אֵין הַבָּשָׂר שֶׁלָּהֶם רָחוֹק כָּל־כָּךְ מִן בְּחִינַת חָלָב, וְעַל־כֵּן מֻתָּר מִן הַתּוֹרָה לְבַשְּׁלָם וּלְאָכְלָם בְּחָלָב. וּבִפְרָט עוֹף שֶׁהוּא סָמוּךְ מְאֹד לִבְחִינַת חָלָב, כִּי הָעוֹפוֹת הֵם בִּבְחִינַת יְצִירָה, כַּנַּ"ל בְּהִלְכוֹת בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן (הֲלָכָה ב), שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הֶחָלָב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אֵין הָעוֹף טָעוּן שְׁחִיטָה כָּל־כָּךְ כִּי־אִם בְּסִימָן אֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מֻתָּר מִן הַתּוֹרָה לְבַשְּׁלוֹ בְּחָלָב, וְגַם מִדְּרַבָּנָן אַף־עַל־פִּי שֶׁאָסוּר, יֵשׁ כַּמָּה קֻלּוֹת בְּעוֹף אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִבְּשַׂר חַיָּה שֶׁגַּם־כֵּן אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּשַׂר עוֹף קִיל יוֹתֵר (עַיֵּן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, סִימָן פט, סְעִיף ב), כִּי הָעוֹפוֹת סְמוּכִים מְאֹד לִבְחִינַת חָלָב שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ הָעוֹף שְׁחִיטָה קְצָת, עַל־כֵּן אָסְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְאָכְלוֹ בְּחָלָב, כִּי הֶחָלָב סָמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֵין טָעוּן שְׁחִיטָה כְּלָל כַּנַּ"ל, כִּי זֶה יָדוּעַ וּפָשׁוּט, שֶׁבִּבְחִינַת תַּרְגּוּם בְּעַצְמוֹ יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁאֵין טְעוּנִין שׁוּם שְׁחִיטָה כְּלָל, וְאֵין בָּהֶם שׁוּם אִסּוּר דָּם וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם שׁוּם אִסּוּר כְּלָל לְאָכְלָם בְּחָלָב, כִּי הַדָּגִים אֵין הָרַע הַנַּ"ל נֶאֱחָז בָּהֶם כְּלָל, כַּנַּ"ל.