יא

וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי הֶחָלָב הִתִּירָה הַתּוֹרָה בְּחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּכוֹרוֹת ו:), כִּי הֶחָלָב נִמְתֶּקֶת בְּעֵת הַהוֹלָדָה בִּשְׁבִיל חִיּוּת וְקִיּוּם הַוָּלָד בְּעֵת קַטְנוּתוֹ, אֲבָל הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ לַוָּלָד בְּחַיָּיו, בִּפְרָט בִּימֵי יְנִיקָתוֹ, אֵינוֹ מִמָּקוֹם הַגָּבֹהַּ כָּל־כָּךְ, הַצָּרִיךְ לִגְמַר תִּקּוּנוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ בְּחַיָּיו, רַק הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת כָּרָאוּי לוֹ לִחְיוֹת בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה וְיִתְקַיֵּם הַיָּמִים שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְמַהֲמֵהּ בְּזֶה הָעוֹלָם כְּפִי הַבֵּרוּר שֶׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק לִגְמֹר עַל יָדוֹ, וְאַחַר כֵּן, אַחַר יְצִיאַת נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי הַשְּׁחִיטָה, אָז נִמְשָׁך עָלָיו מִמַּדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, כְּפִי הַצֹּרֶךְ לִגְמַר תִּקּוּנוֹ וְכַנַּ"ל. וְגַם אַחַר הַשְּׁחִיטָה עֲדַיִן צָרִיךְ הַבָּשָׂר תִּקּוּן עַל־יְדֵי אֲכִילַת הָאָדָם בִּבְרָכָה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, וְאִי אֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ הַנִּמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַנַּ"ל, שֶׁנִּקְרָא לַבַּת אֵשׁ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם). וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְבַשֵּׁל מַאַכְלֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֵשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא וּבִשּׁוּלֵי עַכּוּ"ם אֲסוּרִים, כִּי הַבִּשּׁוּל הוּא גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֵשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַשֵּׂכֶל הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַבַּת אֵשׁ, כַּנַּ"ל.