ז

כִּי מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִגְזַר מִיתָה לְדוֹרוֹת עַל הָאָדָם וְעַל כָּל הַבַּעֲלֵי חַיִּים, כִּי עַל־יְדֵי חֶטְאוֹ שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע - פָּגַם בַּדַּעַת וְנִתְעַרְבֵּב הַדַּעַת מְאֹד - שֶׁהוּא הַדַּעַת הַנַּ"ל, לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם וּלְשׁוּם בַּעַל חַי לְהִתְבָּרֵר וְלָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַמִּיתָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם וּלְשׁוּם בַּעַל חַי לְהִתְבָּרֵר וּלְהִתְתַּקֵּן, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלָיו חִיּוּת גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר הַנִּמְשָׁךְ מִשִּׂכְלִיּוֹת וְחָכְמָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה הַחִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל בְּעוֹדוֹ קָשׁוּר בַּגּוּף, כִּי בְּעוֹדוֹ בַּגּוּף - אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵחָכְמָה כִּי־אִם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, אֲבָל בִּשְׁעַת מִיתָה נִתְוַסֵּף רוּחוֹ, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קד, כט): "תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן", כִּי אָז נִמְשָׁךְ עָלָיו חִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵחָכְמָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר וְעַל־יְדֵי־זֶה נִסְתַּלֵּק, כִּי אֵין הַגּוּף יָכוֹל לְקַבֵּל זֶה הַחִיּוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְתַּקֵּן, כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו.

וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאָדָם בְּחַיָּיו וּלְאַחַר מִיתָתוֹ, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד הַנַּ"ל, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ לְהַקְּטַנִּים וְהַחוֹלִים בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל בָּאֵי עוֹלָם לֹא בָּאוּ לָעוֹלָם כִּי־אִם לְתַקֵּן וּלְבָרֵר עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, אֲבָל הָרֹב - אֵין מַעֲשֵׂיהֶם עוֹלִים יָפֶה וּמְקַלְקְלִים בְּיוֹתֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּלְגְּלִים בְּכַמָּה וְכַמָּה גִּלְגּוּלִים וּבְכַמָּה וְכַמָּה עֳנָשִׁים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲסֹק עִם כָּל אֶחָד בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ – אֵיךְ לְתַקְּנוֹ, לַהֲבִיאוֹ לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם־הַבָּא. וְעַל־כֵּן הָעִקָּר כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ, כִּי אַחַר־כָּךְ קָשֶׁה מְאֹד לָבוֹא אֵלָיו, כִּי מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ' (עֲבוֹדָה־זָרָה ג.).

וּבִשְׁבִיל זֶה נִמְצָאִים כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמִּתְקָרְבִים וְנוֹפְלִים וְנִתְרַחֲקִים, וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מְקֹרָבִים רֹב יְמֵיהֶם, וּלְעֵת זִקְנוּתָם נָפְלוּ וְנִתְרַחֲקוּ וְנִתְהַפְּכוּ לְרוֹדְפִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי עִקָּר הוּא הַסּוֹף וְהָאַחֲרִית, כִּי "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ" (קֹהֶלֶת ז, ח), כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קֹהֶלֶת רַבָּה ז, טז), לְעִנְיַן אֱלִישָׁע אַחֵר שֶׁנָּפַל בְּסוֹף יָמָיו, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי הָאָדָם כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין - צָרִיךְ שֶׁיִּתְוַסֵּף עָלָיו דַּעַת גָּבֹהַּ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן ד תִּנְיָנָא). וְזֶה בְּחִינַת זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם (קִנִּים ג, ו), כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין יוֹתֵר - הוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לְשָׁרְשׁוֹ וְתִקּוּנוֹ יוֹתֵר, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַחָכְמָה הַנַּ"ל, שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עָלָיו בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ אִם יִזְכֶּה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּנוֹ.

וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם בַּחַיִּים יֵשׁ עָלָיו מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, כִּי "אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים" (קֹהֶלֶת ז, יד), וְכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לָבוֹא לְחָכְמָה יְתֵרָה, כְּמוֹ כֵן מִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַקְּלִפּוֹת שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר תָּמִיד כְּנֶגֶד הַחָכְמָה הַנַּ"ל (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל), וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הָאָדָם נוֹפֵל לְעֵת זִקְנוּתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּסֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת נְפִילָה, סִימָן א), כִּי אֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו אָז, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי לְזֶה הַדַּעַת, וּמֵרִבּוּי הַדַּעַת - נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, כִּי 'רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר'. וְעַל־כֵּן (קִנִּים ג, ו): זִקְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶם - וְעִקַּר שֵׁם תַּלְמִיד־חָכָם הוּא מִי שֶׁמְּקֹרָב לְהֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרָא תַּלְמִיד־חָכָם, שֶׁהוּא תַּלְמִיד שֶׁל הֶחָכָם, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּלְהֵפֶךְ, עַם הָאָרֶץ נִקְרָא מִי שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת מז:), כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב לְהֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת - הוּא בִּכְלַל עַם־הָאָרֶץ, כִּי אֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל חָכְמָה שֶׁהוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, אֲפִלּוּ אִם הוּא לַמְדָּן וְחָכָם, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁהוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא כִּי־אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת הַנַּ"ל וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם וְכוּ'.