וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים מט:): 'עַם הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר'. כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר בְּיוֹתֵר הוּא בְּמִינֵי הַחַי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חִיּוּת וּנְפָשׁוֹת. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר עַל יָדָם יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר, וְעַם הָאָרֶץ הוּא מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְצַדִּיקִים וַחֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת מז:): 'אֵיזֶהוּ עַם הָאָרֶץ? אֲפִלּוּ קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים - הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ'. נִמְצָא, מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לֵידַע דֵּעוֹתֵיהֶם וּסְבָרוֹתֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים' – 'הוּא גְּמָרָא', הַיְנוּ סְבָרַת טַעֲמֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁהָיוּ זוֹכִים לְקַבֵּל מֵרַבָּם עַל־יְדֵי שִׁמּוּשָׁם. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אָנוּ צְרִיכִים לְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם צַדִּיקֵי־אֱמֶת, כְּדֵי לֵידַע דֵּעוֹתֵיהֶם וּסְבָרוֹתֵיהֶם אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר וְדָבָר. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁאָנוּ מְקֻשָּׁרִים אֶל צַדִּיקֵי הָאֱמֶת - יֵשׁ בְּיָדֵינוּ כֹּחַ לְבָרֵר וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל עַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְתַלְמִיד חָכָם הָאֱמֶת, הוּא אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי בְּבָשָׂר מִן הַחַי יֵשׁ נְפָשׁוֹת וְנִיצוֹצוֹת רַבּוֹת שֶׁצְּרִיכִים לְבָרְרָם, וְאֵין כֹּחַ לְבָרְרָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל,
בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.