כו

וְזֶה שֶׁטָּעַן דָּוִד כְּשֶׁהִתְוַדָּה עַל חֶטְאוֹ בְּבַת שֶׁבַע (תְּהִלִּים נא, ה): "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד". וְאִם כֵּן, אוּכַל לְהִתְרַחֵק וְלִפֹּל עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר שֶׁאָפַס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם. וּכְמוֹ שֶׁרָצוּ הַרְבֵּה לִדְחוֹתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ג, ג): "רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה". וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, שֶׁהוּא מֵחֲמַת הֶעָוֹן הַזֶּה. אֲבָל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא הִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַדְּחִיּוֹת הָאֵלֶּה, הֵן מֵאֲחֵרִים הֵן מֵעַצְמוֹ, רַק חִזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְאָמַר: "לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי". כִּי לֹא חָטָאתִי נֶגֶד שׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף כִּי־אִם נֶגְדְּךָ לְבַד. וְעַל־כֵּן בְּיָדְךָ לִסְלֹחַ, כִּי אַתָּה מֻכְרָח, כִּבְיָכוֹל, לִסְלֹחַ "לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ" וְכוּ', כְּדֵי שֶׁתִּצְדַּק וְתִזְכֶּה נֶגֶד הַמַּלְאָכִים שֶׁקִּטְרְגוּ וְאָמְרוּ "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" וְכוּ', כִּי 'עָתִיד לְמֶחֱטָא קַמָּךְ וּלְאַרְגָּזָא קַמָּךְ' וְכוּ'. וְלֹא יֵדְעוּ עֹצֶם רִבּוּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ עַד אֵין חֵקֶר שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה לִסְלֹחַ לְכָל הַמְבַקְּשִׁים מְחִילָה וּסְלִיחָה מֵאִתְּךָ, עַל־כֵּן אַתָּה מֻכְרָח לִסְלֹחַ, כְּדֵי שֶׁתִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ וְתִזְכֶּה נֶגְדָּם כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ שֶׁצָּדַקְתָּ בְּדְבָרֶךָ וּבְשָׁפְטְךָ שֶׁבָּרָאתָ אֶת הָאָדָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהֵשִׁיב הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ: 'וְכִי עַל חִנָּם נִקְרֵאתִי רַחוּם וְחַנּוּן' וְכוּ'?!

וְזֶה שֶׁאָמַר אַחַר־כָּךְ: הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת - הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתִּי נִדְמֶה לִי שֶׁרָחוֹק מְאֹד שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יִסְלַח לִי עַל עָוֹן גָּדוֹל כָּזֶה, וּמֵחֲמַת זֶה כִּמְעַט כִּמְעַט שֶׁנָּפַלְתִּי בְּדַעְתִּי וְנִתְרַחַקְתִּי מֵאִתְּךָ עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל חַסְדְּךָ גָּבַר עָלַי שֶׁזִּכִּיתָנִי לְהָבִין מֵרָחוֹק שֶׁאֲמִתַּת רַחֲמֵי דַּעְתְּךָ הַקְּדוֹשָׁה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, עַל־כֵּן אֲנִי מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלִּי - לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם וּלְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם. וְזֶהוּ הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת - שֶׁבְּוַדַּאי הָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת וְכָל חֲפָצֶיךָ וּבַקָּשׁוֹתֶיךָ מֵהָאָדָם הַשָּׁפָל הַזֶּה הוּא רַק הָאֱמֶת, אֲבָל אֲנִי מְבַקֵּשׁ, וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי - שֶׁתּוֹדִיעֵנִי חָכְמָה אֲמִתִּית מַה שֶּׁסָּתוּם וְנֶעְלָם מִמֶּנִּי, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁחִזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְטָעַן עִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתָּה חָפֵץ רַק בָּאֱמֶת, בְּחִינַת הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת, וּלְפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתִּי רָחוֹק מְאֹד שֶׁיִּמְחֹל לִי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁנִּדְמֶה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָפַס תִּקְוָה חָלִילָה, אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשַּׁגְתִּי אֲמִתַּת רַחֲמֶיךָ בִּשְׁלֵמוּת, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ: וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי - שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מַה שֶּׁסָּתוּם וְנֶעְלָם מִמֶּנִּי, שֶׁהוּא אֲמִתַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אֲשֶׁר שָׂגְבוּ וְעָמְקוּ מְאֹד וְנֶעֶלְמוּ מִמֶּנִּי, אֲשֶׁר עַל יָדָם יֵשׁ לִי גַּם־כֵּן תִּקְוָה גְּדוֹלָה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל, וְיֵשׁ עִנְיָן שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַכֹּל וְיִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, וְכָל הָעֲוֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת, רַק שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה וְהַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו זַ"ל, כַּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ, עַיֵּן שָׁם (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן נ).