וְזֶהוּ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שְׁבוּעוֹת יח:), דִּין הַבְדָּלָה עַל הַיַּיִן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִפָּרָשַׁת שְׁתוּיֵי יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר לְאַהֲרֹן תֵּכֶף אַחַר מִיתַת בָּנָיו - שֶׁיָּצְאוּ לְחוּץ מֵהַגְּבוּל וְהָרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה' וְנִכְנְסוּ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת בִּפְנִים שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. כִּי זֶהוּ בְּחִינַת פְּגָם הַנַּ"ל, בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמֶת שֶׁאֵינוֹ מְזֻכָּךְ כָּרָאוּי, כִּי נָדָב וַאֲבִיהוּא הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (זֹהַר אַחֲרֵי נו:), וּבְוַדַּאי הָיְתָה כַּוָּנָתָם לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, כִּי רָצוּ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְסָבְרוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכְלוּ לְקָרֵב כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַתַּכְלִית, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין נב.): 'וּכְבָר הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מְהַלְּכִים וְנָדָב וַאֲבִיהוּא אַחֲרֵיהֶם וְאָמְרוּ, מָתַי יָמוּתוּ וְכוּ' וַאֲנִי וְאַתָּה נַנְהִיג אֶת הַדּוֹר' וְכוּ'. וּבְוַדַּאי לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתָם, חַס וְשָׁלוֹם, לְשֵׁם כְּבוֹד עַצְמָן, רַק לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן טָעוּ הַרְבֵּה בָּזֶה, כַּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי בְּעִנְיַן הָאֱמֶת הַנַּ"ל שֶׁאֵינוֹ מְזֻכָּךְ נִכְשָׁלִים לִפְעָמִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, שֶׁמִּזֶּה בָּאִים כָּל הַשְּׁגִיאוֹת הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁשָּׁגוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם הָאֱמֶת הַנַּ"ל וְכַנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן אַחַר מִיתַת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן נֶאֶמְרָה מִיָּד פָּרָשַׁת שְׁתוּיֵי יַיִן, וְשָׁם מְרֻמָּז סוֹד הַבְדָּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (וַיִּקְרָא י, י): "וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ" וְכוּ'. שֶׁמִּזֶּה לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל דִּין הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַבְדָּלָה הוּא לְהַבְדִּיל בֵּין אֱמֶת הַבָּרוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת וְכוּ' ובֵין הָאֱמֶת שֶׁל יְמוֹת הַחֹל, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַבְדָּלָה דַּיְקָא, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁרְחוֹקִים מֵעֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁל בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמֶת הַזַּךְ שֶׁל מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים הַמְכַוְּנִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ עִנְיָן זֶה שֶׁל הַבְדָּלָה לְמִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן, כִּי הֵם פָּגְמוּ בָּזֶה, שֶׁהָרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת לִפְנִים מִמַּדְרֵגָתָן, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁכַּוָּנָתָם אֶל הָאֱמֶת, אֲבָל שָׁגוּ בָּזֶה, כַּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה. נִמְצָא, שֶׁפָּגְמוּ בִּבְחִינַת סוֹד הַבְדָּלָה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן נִסְמָךְ פָּסוּק 'וּלְהַבְדִּיל', לְמִיתָתָם, וְכַנַּ"ל.