מ

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אִסּוּר שְׁתוּיֵי יַיִן לִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּסְמָךְ לְמִיתָתָם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה יב, א): כִּי שְׁתוּיֵי יַיִן נִכְנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ. כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת אִסּוּר שְׁתוּיֵי יַיִן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אִסּוּר הַשִּׁכְרוּת שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מְאֹד בְּגֹדֶל אִסּוּרוֹ, כִּי עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת יַיִן וְשִׁכְרוּת נִפְגָּם דַּעְתּוֹ וְהוֹרֵס לַעֲלוֹת לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ, בִּבְחִינַת (בַּמִּדְבָּר רַבָּה י, ח): 'נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עִרְבּוּב דַּעַת וְשִׁגָּעוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים הַשִּׁכּוֹרִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא הַדַּעַת מֵהַכֵּלִים וְהוֹרֵס לַעֲלוֹת חוּץ לַגְּבוּל - נִתְעַרְבֵּב דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי וּמְדַבֵּר דִּבְרֵי שְׁטוּת מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר דַּעַת גָּדוֹל. וַאֲפִלּוּ הַבַּר דַּעַת שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר דִּבְרֵי שְׁטוּת בְּעֵת שִׁכְרוּתוֹ - יָכוֹל גַּם־כֵּן לִפְגֹּם הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הַשִּׁכְרוּת, כִּי הוֹרֵס לַעֲלוֹת חוּץ לַגְּבוּל וְכַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹטֶה מִן הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן שִׁכּוֹר אָסוּר לְהוֹרוֹת (עֵרוּבִין סד:), כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן וּלְבָרֵר הַהוֹרָאָה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל הַשִּׁכּוֹר, שֶׁכָּל הַדְּרָכִים נַעֲשִׂין אֶצְלוֹ כְּמִישׁוֹר, כִּי נוֹטֶה מִן הָאֱמֶת מְאֹד עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת יַיִן, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁכָּל הָאֱמֶת אֶצְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בַּחוּשׁ. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ אִסּוּר זֶה לְמִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן, כִּי הֵם פָּגְמוּ בָּזֶה כַּנַּ"ל.