כִּי כָּל אָדָם צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּתִקּוּן הַבְּרִיאָה, כִּי הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כְּבָר בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, אֲבָל הַכֹּל נִבְרָא מְחֻסָּר תִּקּוּן, כַּיָּדוּעַ, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, שֶׁהוּא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא יַעֲסֹק בְּתִקּוּן הַבְּרִיאָה וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוֹצִיא אֶת הַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כְּפִי תִּקּוּן מַעֲשָׂיו עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה בְּגִין דְיִשְׁתְּמוֹדָעִין לֵיהּ (זֹהַר בֹּא מב.), כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל הַבְּרִיאָה, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין אָדָם לַעֲסֹק בָּזֶה - אֲזַי נֶחֱשָׁב כָּל הַבְּרִיאָה לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה מה, יח): "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ", שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי דֵּעָה הַיּוֹדְעִים וּמַכִּירִים אֶת רִבּוֹנָם עַל־יְדֵי כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כִּי כְּפִי הַמִּצְוָה שֶׁמְּקַיֵּם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי - כְּמוֹ כֵן הוּא מוֹצִיא חֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. לְמָשָׁל, כְּשֶׁמְּקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, אֲזַי לְפִי הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה וִידִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוַת צִיצִית, כְּמוֹ כֵן הוּא מְתַקֵּן חֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עַתָּה הוֹצִיא זֶה הַחֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְכֵן בִּשְׁאָרֵי כָּל הַמִּצְווֹת.
וְעַל־כֵּן הָיָה כָּל הָעוֹלָם תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עה, ד): "נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת פח.) מִקְרָא זֶה עַל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁאָז נִתְבַּסֵּס וְנִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, כִּי קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה נֶחֱשַׁב כָּל הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ וּכְאִלּוּ עֲדַיִן לֹא נִבְרָא כְּלָל.